"מסתכלים לסגר הזה בלבן של העיניים וקוראים בקול רם: די! נחנקנו למוות! ממחר נפתח כדי להתפרנס בכבוד, בלי טובות של משרד האוצר או פקידים מנותקים". כך זעק השבוע עוז כהן (40), הזכיין של קפה־מסעדה "לנדוור" ברמת השרון זה שמונה שנים יחד עם שותפו מאור פינקלשטיין, ובעל רשת המסעדות האיטלקיות "פיצה פורטו" (שהסניף הרמת־שרוני שלה נפתח לפני כשנה וחצי).
1 צפייה בגלריה
עוז כהן. "אני לא רוצה להרגיש כמו קבצן"
עוז כהן. "אני לא רוצה להרגיש כמו קבצן"
עוז כהן. "אני לא רוצה להרגיש כמו קבצן"
(צילום: יריב כץ)
קראו גם >>>
"לנדוור" נמצא בתוך המבנה של קולנוע "כוכב" וניזון בין היתר מקהל הצופים, שחלקם נהגו להזמין מקום מראש. אלא שכבר תשעה חודשים וחצי בית הקולנוע אינו פועל, וקהל הצופים הצטרף לשאר לקוחות המסעדה שאינם יכולים לפקוד אותה כבימי שגרה, מאז הוטלו המגבלות על מסעדות.
"כשיצאנו לסגר הראשון חטפנו שוק גדול, כי הכל היה פתאומי", מספר עוז כהן. "נאלצנו לזרוק מלאי גדול של חומרי גלם, בשווי של כ־20 אלף שקל. כל הצוות שולח הביתה, אל הלא נודע. אחרי שבועיים חשתי שאני לא מסוגל עוד לשבת בבית והחלטתי להפעיל את המסעדה במתכונת של משלוחים. אבל קפה־מסעדה פחות מתאים למשלוחים בהשוואה לפיצריות והמבורגריות. ישבנו במקום וחיכינו כמו קבצנים להזמנות שהגיעו בטפטוף מ'וולט' ו'תן ביס', שבלעדיהן אין סיכוי לגרוף שקל. ההכנסה הייתה עשרה אחוז מהמחזור הרגיל, ושילמנו לחברת השליחויות עמלה בשיעור 37 אחוז (כולל מע"מ) מעלות כל הזמנה".
בתחילת מאי הם עברו לאיסוף עצמי, וב־27 במאי אושר להם להפעיל את המסעדה במתכונת של 20 סועדים בפנים ו־30 בחוץ. "ההכנסות היו 35 אחוז מהמחזור בחודשים המקבילים בשנה שעברה. כך עבדנו במשך שלושה חודשים וחצי, עד הסגר השני. מהממשלה קיבלנו בעיקר הבטחות למענקים – ובסופו של דבר קיבלנו בערך רבע מהמובטח". מה שהחזיק אותו עם הראש מעל המים היו ההכנסות מרשת הפיצריות שלו.
ואז פרץ הסגר השני. "הרמתי ידיים. לא רציתי לפתוח את המסעדה אפילו למשלוחים", הוא אומר. "זכרתי את החוויה הקשה מהסגר הראשון של הציפייה המתסכלת להזמנות". כשהסגר נגמר הוא חזר למסעדה והכין אותה להפעלה סדירה - ואז הגיע הסגר השלישי. "שוב נאסר עלינו לנהל איסוף עצמי אלא משלוחים בלבד. החלטנו שנמשיך באיסוף עצמי למרות ההנחיות. אנחנו לא יכולים לשבת כל היום להמתין להזמנות ולשלם עמלות רצחניות. האבסורד הוא שלקוחות מתקשרים מהרחוב, מעבר לכביש, במרחק של דקה מהמסעדה, מבקשים להזמין, ועל פי ההנחיות הייתי חייב להעביר אותם ל'וולט', לספק להם את ההזמנה באמצעות השליח שלהם, שאפילו לא צריך לעלות על הקטנוע שלו, וגם לשלם עמלה. אין בזה שום היגיון.
"יש לי מסעדה בשטח 400 מ"ר, מחוץ למסעדה רחבה של מאתיים מ"ר. יש ברחוב פינות ישיבה ציבוריות שהקימה העירייה. הלקוחות יכולים לאסוף ממני את ההזמנות שלהם, אני גם יכול להוציא אותן אליהם במקום השליח של 'וולט', והם יבחרו איפה לאכול בלי להסתכן בהדבקה. מקבלי ההחלטות בארץ שולחים אלפי אנשים לדובאי, פותחים את 'איקאה' אבל סוגרים אותנו".
בינתיים הוא לא מעסיק אף עובד ומטפל בעצמו בקבלת הזמנות ובשירות ללקוחות, בעת ששותפו, מאור פינקלשטיין מ"אהבה במבט ראשון", אחראי על המטבח. פינקלשטיין העדיף שלא להתראיין לכתבה.
"אנחנו נמשיך במשלוחים ואם יבוא פקח עירוני נקווה שינהג כפי שראש עיריית רמת גן הנחה את הפקחים שלו", אומר עוז כהן. "יש לי שלושה ילדים ואני צריך להביא כסף הביתה. אנחנו לא רוצים להרגיש כמו קבצנים. לא רוצים טובות מהממשלה, לא רוצים מענקים, לא רוצים למלא טפסים, תנו לנו התפרנס בכבוד".