"הקרע הפנימי בעייתי יותר מהעימות מול חמאס. בסוף יגיעו להפסקת אש כדי לחסוך קורבנות, אבל את הקרע הפנימי בין היהודים והערבים במדינה ייקח זמן רב לאחות. אולי שנים. אפילו תהייה קריאה משותפת של כל המנהיגים - היא לא תיענה מיד". כך אומר עבד אבו לֵיל (49), הבעלים של מסעדת "אבו סעיד" בשכונת נווה אמירים בהרצליה זה כבר 13 שנה.
קראו גם >>>
הוא תושב עין מאהל שליד נוף הגליל, ונוהג ללון כמה לילות בשבוע בדירה שכורה בהרצליה, יחד עם עובדי המסעדה (טבח, עובדי גריל וטאבון ומלצרים) שכולם ערבים תושבי הצפון. "אנחנו ביחסים מצוינים עם כל השכנים. אומנם הבניין נמצא במרחק קצר מהמסעדה, אבל העדפתי לשלוח את העובדים הביתה מחשש שאולי יתנכלו להם בדרך".
וכן, בשבוע שעבר נסעו בעלי המסעדה והעובדים לבתיהם כדי לחגוג את עיד אל פיטר ולא חזרו למחרת. המסעדה נותרה סגורה במשך כשבוע. בימים כתיקונם, במיוחד בסופי שבוע, היא מלאה בלקוחות. בסוף השבוע האחרון היא הייתה אמורה לארח במקביל יהודים חוגגי שבועות ומוסלמים חוגגי עיד אל פיטר. עבד גאה בכך שהצליח למשוך למסעדה שלו גם לקוחות יהודיים וגם לקוחות מהמגזר הערבי - מטירה וטייבה, מכפר קאסם, מיפו, מרמלה ולוד, וגם מאזור הצפון ובמיוחד מכפרו עין מאהל.
הוא התמודד עם הדילמה - לפתוח או להשאיר את המסעדה סגורה. "בערב עיד אל פיטר סגרנו, וגם ביום הראשון של החג סגרנו, כי לא רצינו לקחת סיכונים. חששתי מבלגאן, מוונדליזם. הרי זו מסעדה ערבית, כתובת קלאסית לחוליגנים. לך תדע מאיפה יגיעו. תקפו גם את החנות השכנה שלי - חנות דגים בבעלות תאופיק (טוטו) בטשון, דור שלישי למשפחת דייגים ערבים ידועה מיפו. אומנם המשטרה הגיעה מיד אבל זה מדאיג אותי. אנשים משני הצדדים לקחו את החוק לידיים והשליטו תוהו ובוהו. לפעמים קומץ עושה רע לכולם. זה כואב ומצער. התחסנו מפני הקורונה, אבל אתה לא יכול להתחסן מפני החוליגאנים. איך תרתיע אותם? היה בנו סוג של פחד וגם לא היה לנו מצב רוח לפתוח".
לדבריו, לאורך השנים ידעה המסעדה עליות ומורדות. "למשל, בתקופות של מתח בטחוני, כמו בעת מבצע צוק איתן או בימי אינתיפאדת הסכינים, ניכרה ירידה בהיקף העבודה. זה לא שמישהו העניש אותי דווקא. הייתה ירידה בכל הענף. אנשים פחדו לצאת מהבתים".
הוא מקווה שגם את המשבר הנוכחי יצליח לשרוד בזכות מאגר הלקוחות הנאמנים שלו. "בשכונה יש אנשים מקסימים שבצוק איתן באו, תמכו בנו ושאלו אם משהו מציק לנו. אבל אז התחולל עימות רק עם עזה, כיום זה כבר עימות פנימי בין יהודים וערבים. המצב מורכב, לא פשוט, והקולות המאוזנים, השקולים והשפויים לא נשמעים. לקוחות מתקשרים לעודד ושואלים מתי אנו פותחים. העליתי פוסט לפייסבוק והתגובות היו חיוביות ברובן, למעט אחד שטוען שלא פתחתי כי הכפר שלי היה בסגר".
חוששים מחרם
עבד אבו ליל מקווה שלא יוטל חרם על עסקים ערביים. "אני יכול להבין את מי שיחרימו. הם מפחדים לצאת מהבית. מה שבטוח, הכנתי הרבה סחורה לחג, גם לעיד אל פיטר וגם לשבועות, שיצאו השנה כמעט ביחד, ואני מקווה שלא אצטרך לזרוק. אני מקווה לפתוח עד סוף השבוע הקרוב, כי צריך לחזור לשגרה".
מנהל מלון "דניאל" בהרצליה, שאדי נאסיר, אופטימי: "זה לא המשבר הראשון ולצערי לא האחרון, אבל החיבור למדינה חזק יותר מכל משבר. רק שהמצב ברמה העסקית גרוע מאוד".
