כמויות הגשמים שירדו ביום חמישי שעבר היו חריגות והיה להן משקל מכריע בהצפות הקשות ובנזקים שנגרמו כתוצאה מהן, אך אי אפשר להתעלם מכשל התשתיות בעקבות הבנייה המאסיבית בערי השרון בשנים האחרונות. בטון בכמויות כה גדולות מאט את יכולת החלחול של המים, ולתושבים המודאגים כבר ברור: אף אחד לא יכול להבטיח להם שבמבול הבא לא יישנו ההצפות והנזקים.
קראו גם >>
ברשויות מודים בבעיית התשתיות ומפיקים לקחים. בין היתר פועל ראש עיריית הוד השרון להסיט את תחנת המטרו התת־קרקעית ממקומה המתוכנן סמוך לנחל הדס, שעולה על גדותיו בכל מקרה גשם חריג. "מזל שהתחנה אינה פועלת, כי היא הייתה מוצפת במים תוך דקות ואנשים היו טובעים, כדוגמת האסון בנחל צפית. הכתובת על הקיר", אמר השבוע ל"ידיעות השרון" תושב העיר, ניצב בדימוס יאיר יצחקי, שביתו הוצף.
הוד השרון - "כשל תכנוני"
"אנחנו מעצמת היי־טק אבל לא מסוגלים לתכנן מערכת ניקוז שתהיה מסוגלת להתמודד עם 130 מ"מ גשם תוך שעתיים. זה כשל תכנוני של התשתית, בלי מקדמי בטיחות, במיוחד כאשר בונים שכונות חדשות של בנייני קומות על ערוץ נחל". כך אומר ניצב בדימוס יאיר יצחקי (67), לשעבר מפקד מחוזות הדרום וירושלים במשטרה ועד לאחרונה סמנכ"ל "הבינלאומי", המתגורר ברחוב האודם סמוך לקניון "עזריאלי" ("מרגלית"). שבר הענן מעל הוד השרון בשבוע שעבר גרם להצפת החניון התת־הקרקעי בבניין שבו הוא מתגורר זה 20 שנה. המים עלו והציפו גם את דירת הגן שלו, וגרמו לנזקים כבדים. "וכעת מתכננים להקים באזור שלנו את תחנת המטרו התת־קרקעית", הוא מוסיף. לדבריו, בכל פעם שיורד גשם חזק וממושך מצטברים ברחוב ז'בוטינסקי באזור הקניון מים רבים. "הפעם מערכת הניקוז כשלה והמים עלו בתוך החניון התת־קרקעי".
בחניון ניזוקו ארבע מכוניות שבעליהן לא הספיקו להוציאן, והוגדרו טוטאל־לוס. עוד שתי מכוניות חולצו ברגע האחרון, עם נזקים פחותים. יצחקי עצמו הספיק להוציא את המכוניות שלו עשר דקות לפני שהחניון הוצף.
ואולם, עם עליית המפלס בחניון חדרו המים לדירת הקרקע שלו. בחדר העבודה נגרם נזק הנאמד ב־100 אלף שקל לפסנתר הכנף של בנו, נועם יצחקי (24), פסנתרן מחונן שניגן בעבר כסולן בתזמורת הסימפונית. גם הפרקט, שטיחים ומחשבים ניזוקו. בחדר אחר נפגעו ארונות ותמונות משפחתיות בעלות ערך סנטימנטלי. הנזק הכולל בדירה נאמד ביותר מ־200 אלף שקל.
הבניין שמתגוררות בו 12 משפחות היה מושבת מחשמל. בקומה העליונה מתגורר זוג קשישים בני 87, שהיו נצורים בדירתם כי המעלית לא פעלה.
לאחר האירוע ביקר בבניין ראש העירייה אמיר כוכבי, שליווה מקרוב את עבודות הניקיון, פינוי הפסולת שחדרה לחניון והעבודות לחיבור הבניין לחשמל עד לשישי בערב. "כששוחחנו אמרתי לו: 'מטפלים, משקמים, אבל הכל יחזור שוב'. הוא הסכים איתי, ואמר שהוא מטפל בנושא מול הרשות לניקוז נחלים".
על סף מוות
"הייתי על סף טביעה למוות. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה לאמא עם תינוקות שהייתה תקועה במכונית באמצע השלולית, כשהמים מגיעים עד לחלונות וחודרים פנימה". כך אומר תושב שכונת נווה נאמן איציק גוטרמן (69), שנחלץ בשבוע שעבר מרכבו בעת ששקע במים העמוקים שנקוו ליד קניון "מרגלית" בהוד השרון.
הוא קבלן בנייה ופיתוח. בחמישי שעבר בתשע וחצי בבוקר נסע לרגל עבודתו במכוניתו ברחוב ז'בוטינסקי, ממערב למזרח. כשהגיע לאזור הקניון ראה פקח שעומד ליד השלולית שנקוותה במקום. "אני נוסע במקום הזה כבר 35 שנה. תמיד נוצרת שם שלולית בזמן גשם, ואני רגיל לחצות אותה. אלא שהפעם התברר שהשלולית הייתה עמוקה מדי. ממש אגם. כשהגעתי למרכז האגם המכונית התחילה להיסחף, המים חדרו למנוע והוא כבה. כיוון שמדובר במכונית חשמלית, אי אפשר היה לפתוח את הדלתות והחלונות. ניסיתי לפתוח את הדלת ידנית ולא יכולתי. המים הגיעו לגובה החלון ולחצו על הדלת מבחוץ.
לאט לאט הם החלו לחדור מלמטה והגיעו כבר לגובה הכסאות. מצאתי בתוך המכונית נבוט שאני מחזיק לצורכי הגנה וניסיתי לשבור את שמשת החלון, אך לא הצלחתי. המים המשיכו לעלות והגיעו כבר לגובה החזה. משכתי את הכיסאות לאחור, משכתי את ידית הפתיחה של הדלת והכנסתי את הנבוט בין הידית לדופן הדלת כדי שתישאר במצב פתיחה, נשכבתי על הכיסא ועם הרגליים דחפתי את הדלת עד שהתגברה על לחץ המים מבחוץ, נפתחה ונוצר מרווח של שני סנטימטר. המים פרצו לתוך האוטו, ומצאתי את עצמי בצוללת. הם הגיעו כבר לגובה הסרעפת. לשמחתי, עם חדירת המים לאוטו נוצר מאזן בין לחץ המים מחוץ לאוטו לבין לחץ המים בתוך האוטו, וכך הצלחתי לפתוח את הדלת ולחלץ את עצמי החוצה. הזעקתי את הבן שלי והוא בא לקחת אותי".
פחדת?
"ברור. כשהמים עולים זו גם תחושת קלסטרופוביה".
היית מודע לכך שאתה בסכנת מוות?
"לא היה לי זמן לחשוב על זה. חשבתי רק על איך לחלץ את עצמי מתוך האוטו. בגיל שלי, אם לא הייתי חזק פיזית, לא הייתי ניצל. אני חושב שהרבה אנשים אחרים בגילי היו מרימים ידיים. זה היה עלול להיגמר בטרגדיה".
לדבריו, עובדי העירייה הגיעו למקום, שחררו את הסתימה בקולטנים ואחרי שעה המים ירדו. "אם המים ירדו תוך שעה סימן שהקולטנים היו סתומים. אני קבלן פיתוח ואני מבין בנושא. באזור שמאחורי הספורטן יש בנייה מטורפת. כשבונים כל כך הרבה כל האזור הופך לבטון, אין למי הגשמים אפשרות להיספג בקרקע והם זורמים לאזור הנמוך שליד הקניון. היה צריך להיערך לחורף, היה צפי לגשמים חזקים. מישהו פה פישל וכל הקולטנים נסתמו מפסולת בנייה. עד שעובדי העירייה הגיעו, זה כאילו סגרו את האורווה אחרי שהסוסים כבר ברחו".
הוא אב לארבעה וסב לתשעה, בעלה של חברת המועצה אביבה גוטרמן. "לשמחתי ידעתי על מה שקרה רק לאחר שכבר נחלץ מהמכונית", היא אומרת השבוע. "ראיתי באתרי חדשות את המכונית התקועה בשלולית וצלצלתי להזהיר אותו שלא ייסע ברחוב הזה, כי אני יודעת שהוא עובד באזור. ואז הוא הודיע לי שכבר מאוחר להזהיר אותו. רק אז קלטתי שהרכב שבתמונה זה הרכב שלו. חשתי פחד נוראי מעצם המחשבה שזה היה עלול להיגמר באסון".
בשבת הוא אמר ברכת "הגומל" בבית הכנסת. הנזק ברכב הוגדר כטוטאל־לוס.
רמת השרון - מחפשים בית
רונה אורובנו־מזרחי, בעלה סתיו ושני בניהם (4.5 ועשרה חודשים) מחפשים בית. בחמישי שעבר נאלצו לנטוש בחיפזון את הבית השכור שהתגוררו בו ברחוב ההגנה שבמרכז רמת השרון.
"בתשע בבוקר היה גשם חזק, הביוב העירוני עלה על גדותיו ונכנס למרתף דרך האסלה בשירותים. בהמשך עלו מי הביוב והגיעו עד לגובה מטר–מטר וחצי", מספרת רונה. כל המרתף הוצף. ניזוקו בגדים, צעצועים ומשחקים של הילדים, תחפושות, עגלת תינוק, טיולון, כיסא בטיחות, מיטות, מזרנים, ציוד גלישה וגם ציוד משרדי, כולל ציוד המשמש את רונה, אדריכלית במקצועה.
"בארץ עדיין מתכננים שכונות על פי תפיסות מיושנות, בלי חלחול של מי נגר במרחב הציבורי", אומרת רונה, המשמשת כאדריכלית העיר חדרה וסגנית מהנדס העיר ועוסקת גם בתחום הניקוז והביוב. "לפי חוק הביוב והניקוז ניתן להזרים את הניקוז לים, בשעה שבכל העולם עברו לתפיסה אחרת - לפיה גורמים למי הנגר העילי לחלחל באופן מקומי לתוך הקרקע, במקום רק לנקז אותם לים. לשם כך צריך לסלול כבישים מאספלט מחלחל, להתקין מדרכות ממרצפות מחלחלות, להכשיר גינות חורף, לבנות איי תנועה מאדמה מחלחלת וחצץ כשהם נמוכים ממפלס הכביש, וכך מי הגשמים מחלחלים בקרקע במקום להיכנס לצינורות הניקוז. אצלנו, בזמן גשם חזק, הקיבולת של מערכת הניקוז מוגבלת, היא לא עומדת בעומס, עולה על גדותיה, נכנסת לבתים ומציפה אותם".
בעת ההצפה, ארון החשמל הוצף והיה צורך לנתק מיידית את זרם החשמל ולפנות את הבית. המשפחה עברה למלון דירות בהרצליה ומחפשת כעת דירה זמנית.
"אנחנו גרים בבית הזה 11 שנה", מספרת בעלת הבית אורלי לברן אגם. "גשם זלעפות כזה לא ראינו שנים רבות. מיד לאחר ששמעתי על ההצפה התקשרתי למוקד העירייה. כשלא ענו לנו חיפשתי ביובית. כולן היו עסוקות, ובסוף השגתי מישהו שהסכים להקדים את תורי במחיר שהיה גבוה פי שלושה מהתעריף הרגיל. המים במרתף כבר היו בגובה מטר וחצי, ונגרם נזק לפרקט, לרהיטים, ארונות, מזנונים, מכשיר טלוויזיה, דלתות, ארון תקשורת. צריך להרים את כל הרצפות והשיפוץ יימשך כשלושה חודשים. כמו כן נצטרך לחפור בחצר עוד שני בורות ספיגה. אגב, מהעירייה לא הגיע אף אחד כדי לראות מה קרה".
המוקד קרס
גם בקריית יערים הוצפו בתים רבים. מספרת תושבת השכונה: "בתשע וחצי בבוקר החצר הוצפה לגמרי, המים הגיעו לגובה 75 ס"מ וחדרו לסלון. ניסינו להוציא את המים בעצמנו ובתוך כך ניסינו להתקשר למוקד העירוני. רק ב־11 וחצי נמסר לנו שפנייתנו נרשמה שיש פניות רבות. כשראינו שאף אחד לא הגיע התקשרנו שוב. רוב הזמן היה תפוס. בשעה שתיים הגיע עובד עירייה ואמר שיחזור עם משאבה. ברבע לשבע בערב הגיע עובד עם משאבה מקולקלת. הזמינו עובד נוסף שהביא משאבה לא מתאימה, ואז נאמר לנו שלא יכולים לעזור לנו. בשמונה בערב נאלצנו להזמין ביובית על חשבוננו, שפינתה את המים תוך עשר דקות. העיכוב הזה של העירייה גרם לנו נזק גדול יותר. אילו ידענו שהעירייה לא תהיה מסוגלת לסייע לנו היינו מזמינים ביובית כבר בבוקר. עכשיו הפרקט הרוס וצריך לצבוע את הקירות. ארבעה מהשכנים שלנו עברו חוויה דומה, ולאף אחד מהם לא ניתן מענה. ראש העירייה הגיע למחרת, סיפרנו לו את מה שאירע והוא אמר לנו שהוא מפיק לקחים".
עדי כדורי סיפרה: "פעם ראשונה שאני מתביישת לגור פה. תשתיות של שנות ה־60, כאילו אנחנו לא משלמים מספיק ארנונה. כל שנה הצפות, ואין צדיק אחד בסדום שיחשוב לטפל בזה לפני הגשם הראשון. התוצאה? שני רכבים טוטאל־לוס ששקעו מתחת למים, בית הרוס שהוצף, כלב שהיה צריך לשחות כדי לעבור את הרחוב אחרי שהוצאנו אותו כדי שלא יטבע, שני פעוטות על הידיים צורחים ובוכים ושני הורים עם מים עד הברכיים, אובדי עצות. טראומה מטורפת. מוקד עירייה שקרס מפניות ולא עונה ולא חוזר ולא מטפל. וזוג שכנים אחד שהיו מהממים ואירחו אותנו כשהיינו צריכים לברוח מהבית ולא היה לאן ואיך. תודה לאל שלפחות תושבים ואנשים טובים זה נכס פה בעיר. אבל מה יקרה בגשם הבא?"
הרצליה - נזק קשה לעסק
לשחר שקורי מהרצליה יש עסק משפחתי לשיווק ציוד למספרות, כבר למעלה מ־30 שנה. בסוף השבוע האחרון, כך הוא מספר, הוצף המחסן שבו הוא מאחסן את הציוד, הממוקם בקומת פרטר, וגרם לנזק קשה שהוא מעריך בכמיליון שקל. אחרי חודשים ארוכים שבהם היו המספרות סגורות והוא חווה פגיעה קשה בעסקים, הוא לא בטוח מה יעשה עכשיו כדי לצלוח גם את המכה הזאת ולהמשיך הלאה. "ארבעה חודשים הייתי סגור בגלל הקורונה ועכשיו הנזק הענק הזה", הוא אומר, "אשתי, הבת והבן שלי, שני הגיסים שלי ועוד שני סוכנים שאיתי כבר 30 שנה עובדים בעסק הזה, אם אני נופל – כולם נופלים איתי".
מה הנזק העיקרי לציוד?
"בעיקר כל מה שקשור לצבעים והבהרות. כל הקרטונים נרטבו והמתכת בסכנה של חלודה והתחמצנות".
מה אתה מתכנן לעשות?
"בינתיים הזמנתי קונטיינר חדש של ציוד ובמקביל אני מחפש מקום חדש לעבור אליו, שזאת כמובן עוד הוצאה. מצד שני, להישאר כאן זה פחד מוות. אם היה כאן ניקוז נכון ונקי כמו שצריך, זה לא היה קורה".
נוסף על כך מתכנן שקורי גם לתבוע את הביטוח של העירייה על הנזקים שנגרמו לו: "דיברתי עם העירייה והם הפנו אותי לביטוח שלהם", הוא מספר, "שם בהתחלה אמרו לי שזה 'אסון טבע'. אז עשיתי בלגן, התקשרתי למנכ"ל, ובסופו של דבר שלחו לי שמאי של העירייה. אני מקווה שזה יעבוד ולא אצטרך לבלות שנים בבתי משפט. כמעט 37 שנה העסק שלי בהרצליה, אני משלם מעל 13 אלף שקל ארנונה בחודשיים לעיריית הרצליה ואני מקווה מאוד שהעירייה תיקח אחריות על העניין הזה".
תגובות
מעיריית הוד השרון נמסר: "צוותי אגף התשתיות ואגף שפ"ע של העירייה עמלים החל מיום חמישי על שיקום הנזקים שנגרמו כתוצאה ממשקעי הגשם החריגים שפקדו את העיר. כ־130 מ"מ גשם בפרק זמן קצר הביאו להצפה בכמה מוקדים בקרבת הנחלים בעיר, והצוותים מבצעים עבודות שיקום ותיקון התשתיות. בשנתיים האחרונות השקיעה העירייה מיליוני שקלים בשדרוג תשתית הניקוז העירונית, כמו גם בתשתיות ניקוז חדשות ברחובות שלא היה בהם ניקוז. הפעולות כוללות גם ניקוי שוטף ותכוף של פתחי הניקוז, כך גם ביחס לפתחי הניקוז ברחוב ז'בוטינסקי, שנוקו במסגרת ההיערכות העירונית וכמו פתחי הניקוז האחרים ברחבי העיר אף נסרקו כמה פעמים נוספות על מנת לוודא שאינם חסומים. פתיחה נוספת של קולטנים אלו התבצעה ממש לפנות בוקר, בהפוגה הקצרה שהייתה בין הממטרים הכבדים.
"יחד עם זאת, ב־20 השנים האחרונות תוכניות הבנייה המואצות כיסו את האדמה בבטון, התעלמו מההיבט הסביבתי ופגעו בזרימה הטבעית של אפיקי נחל. ניסו 'לשלוט' בנחלים ולהכניס אותם לצינור, רק שבמקרה של אירועי גשם כה גדולים לא די בצינור והנחל עולה ויוצר הצפות.
"עיריית הוד השרון ממשיכה לפעול מול רשות הניקוז כדי לקדם פתרונות של אגני השהיה, פתיחת ערוצי נחלים שנחסמו והעמקת אפיקי הזרימה. במקביל פועלת העירייה לבחינה מחודשת של תוכניות הבנייה, על מנת שיאפשרו שטחי ניקוז וחלחול ולא יפגעו בתוואי זרימת הנחלים.
"ביחס לחסימת הכביש, בסמוך להעברת הדיווחים בגין חסימת המים, הגיעו למקום כוחות משטרה, כיבוי אש ועירייה, חסמו את הגישה לאזור המוצף והחלו בחילוץ התושבים וכלי הרכב התקועים".
מעיריית רמת השרון נמסר: "כל בית שהוצף מבחינתנו הוא מקרה מצער ובשבוע האחרון אנחנו לומדים כל מקרה בנפרד. יחד עם זאת, ביחס לגודל וחריגות האירוע רמת השרון הצליחה להתמודד בכבוד עם הסערה וזאת בזכות הכנה רבה בקיץ. אנחנו ממשיכים להפיק לקחים עם גורמי המקצוע".
מעיריית הרצליה לא התקבלה תגובה עד סגירת הגיליון.
