הלם בעיריית הרצליה עם הוודע דבר פרישתו המתוכננת של מנ"ל העירייה הפופולרי יהודה בן עזרא בן ה-68. בסיום אישור התקציב אתמול (ראשון) הודיע בן עזרא לחברי מועצת עירית הרצליה כי הוא מתכנן פרישה בקרוב. על מועד הפרישה לא דווח, אך כבר בימים הקרובים, כך נודע ל"מיינט הרצליה", הוא יתאם עם ראש העיריה את מועד פרישתו: "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים", אמר השבוע בן עזרא ל"ידיעות השרון, "אדם צריך לדעת מתי לפרוש בשיא. והגיע זמן פרישתי. לא צריך לאחוז בכיסא בכל כוח, והגיע הזמן לפרוש".
1 צפייה בגלריה
יהודה בן עזרא. פורש בשיא
יהודה בן עזרא. פורש בשיא
יהודה בן עזרא. פורש בשיא
(צילום: אסף פרידמן)
קראו גם >>>
"תודה לאל שהצלחנו בתפקידנו", הוסיף בן עזרא, "והגענו כמה שנים ברציפות להבחר על ידי כל מדדי הבדיקה כעיר איתנה כלכלית - הגדולה בישראל. אנחנו גם בין הערים היחידות, במשבר הכלכלי החמור שנוצר בעקבות הקורונה, שהצלחנו להעביר תקציב בזמן ובמועד הרצוי".
ההלם במסדרונות העירייה עם הודעת הפרישה הפך לשיחת היום. כידוע, בן עזרא הוא מנכ"ל פופולרי בקרב תושבי העיר ועובדי העיריה, ומאז נודע להם על הודעת הפרישה מיהרו לבקש ממנו שיחזור בו מהודעתו, אך בן עזרא בנימוס דחה את בקשתם. גורמים אחרים בעירייה טענו ש"בן עזרא פורש מכיוון שמדיניותו לא ייושמה במלואה. ראש העיר הפסיק לשמוע לו", אמרו הגורמים.
בן עזרא דוחה בבוז את הדברים: "ביני לבין פדלון יש הערכה הדדית, אין לזה שום קשר להבל ולשמועות שאנחנו כבר לא תמימי דעות. אני לא יכול לפרט כרגע, אך אני פורש מהעירייה אבל לא מעניינים אחרים הקשורים בהרצליה. אומר זאת כך, אוהביי וחבריי עוד יפגשו בי בקרוב בתפקיד אחר".
פוליטי?
"(צוחק) למה לנחש ניחושים. כשיגע המועד לספר ולפרסם נפרסם זאת, כרגע אני עדיין עובד ומנווט את עיריית הרצליה".
בן עזרא, בגיל 68, עם ותק של 46 שנה בעיריית הרצליה ובתפקיד שהעמיד אותו בשורה אחת עם גדולי המנכ"לים של הרשויות המקומיות החזקות והאיתנות בישראל, כאמור, ואחרי ניתוח לב פתוח וסכנת חיים מיידית שלבד מקבוצה קטנה בעירייה אין איש שהיה מודע לו, בן עזרא יוצתא לדרך חדשה. בראיון שהעניק ל"ידיעות השרון" לפני כשנה אמר בן עזרא כי עבר עבר שינוי מהותי באופי הניהולי ומאז מונה למנכ"ל העירייה לפני כשש שנים: "יש שינוי שעברתי אבל זה היה בכוונת מכוון. התפקיד חייב. זה לא פשוט לנהל הרבה עובדים ולהשאיר את העירייה במצב מאוזן ורווחי שנה אחרי שנה. אומנם הכול נעשה בעידודו ואמונו של משה (פדלון א.א), שבאמת הוא בשבילי חבר ממש, אנחנו חברים על כל המשתמע מכך, אבל זו אחריות גדולה.
"אז אני יותר קשוח בעיקר עם ההנהלה הבכירה. צועק מתי שצריך, אבל אף פעם לא באופן אישי. יכול לצעוק על מנהל אגף או מחלקה ואחרי שעה לפגוש אותו באיזה אירוע וכאילו כלום לא קרה. מצד שני, התדמית הזו קצת מציקה לי. כי אני לא באמת כזה. אני די אמביוולנטי בקשר לזה. אומנם, זה טוב שחושבים שאני כזה, אבל מאידך, זה לא באמת אני. יש לי לב מתחת למעטה הקשוח הזה. אני יכול לבכות מסיפור אישי של עובד עירייה וזה קורה לא פעם. אבל, ושוב, העניינים העירוניים צריכים לדפוק כמו שעון. אנחנו שליחי ציבור. כואב לי שדברים שצריכים להעשות לא נעשים בזמן ובמהירות".