הספר "כתבים ומניפסטים" נותן מבט לחשיבתו האינדיבידואלית והקבוצתית של הצייר, המשורר וההוגה טל סלוצקר כמנהיג קבוצת 'הם' ובנוסף הוא מספק טעימה מהרעיונות שהוגשו על ידו לשולחן כתב העת 'עכשיו' בעריכת פרופסור גבריאל מוקד במהלך השנים.
הספר מלהטט בין מחשבות רגעיות ובין מחשבה ביקורתית אובייקטיבית לתמונות תיאטרון ולניסוח כללים למחשבה קבוצתית "כתבים ומניפסטים" מעביר את הקורא דרך פאזות שונות או מהלכים שונים במחשבתו של טל סלוצקר ונותן לו לחוש מה קורה בתודעתו ברגעים היומיומיים וברגעים של ניסוח "איזם" אמנותי – "הדאדא הפסיכיאטרי" אשר נולד מבחינה מושגית בעת כתיבת המניפסטים ובעת עריכתם הקבוצתית על ידי חברי הקבוצה ובכתב העת 'עכשיו'.
התנסות זו הביאה לנקודת מפגש עם התיאטרון הישראלי ולו עם אחורי הקלעים שלו בזירת חיבור הטקסטים הדרמטיים ואלו הטקסטים הראשונים של סלוצקר המתפרסמים שעוסקים בתיאטרון שעומד בתחרות עם השירה כמדיום פעיל בשדה הטקסטים ושם הספר מיטיב לבטא את תוכנו, כתבים המביעים ביקורת והגות ומניפסטים המביעים עמדות אסתטיות.
מהמאמר הראשון בספר, שהוא הרצאה אודות הפסיכיאטריה שלא ניתנה כהרצאה אשר כוללת את מחשבותיו של טל בנושא תוך יחס למחשבות קודמיו תומאס סאס ותוך יחס במניפסטים לכתבי הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו ועד המחזה שסוגר אותו "נחום המלך", הנכתב על אביו זהו כרך שמבטא את מחשבתו של הוגה שמרן אך אינדיבידואלי, קרוב לדת מספיק כדי לכתוב את כתבי האמונה שלו אך בוטח מספיק כדי לכתוב מתוך מדיומים שרחוקים ממנה, אינטימי מספיק לכתיבת שירים אך בעל עמדה נחרצת בנוגע לציור ולאמנים המשרטט קבוצות אך אינו כופה את מחשבתו עליהן. ספר זה הוא עדות שנקודת המשקל הטקסטואלית של טל סלוצקר בוטחת ומופגנת ושהקורא מוזמן לצלול לתוכה ולקטוף מחשבות ממה שמביא את הקורא לשאול ולתמוה להתלהב ולחלום להיות בוטח ולשפר עמדות לפתח את המחשבה וליהנות ממה שמותר לקורא הספרים העברי.
