לא בכל יום תורמים כליה ולא בכל יום עושים זאת שלושה חברים טובים, חברים לדרך, שרואים בזה שליחות עליונה. הרב עמי כהן, הרב רפאל זהר והרב מרדכי הראל, שלושת תושבי הוד השרון המשתייכים לגרעין התורני בעיר, תרמו לאחרונה את כליותיהם לשלושה אנשים שלא הכירו: "עבורנו הצלת חיים היא ערך עליון לכל יהודי באשר הוא, אנחנו לא חושבים שזה מעשה נאצל, אנחנו זכינו לתת חיים, והבורא נתן שתי כליות לאדם, אחת לחיות ואת השניה להחיות אחר".
נתינה ללא גבול
בחודשים ובשבועות האחרונים, כל אחד בתורו, עלו על שלוחן הניתוחים בבילינסון הרב עמי כהן בן ה-44, רפאל זהר בן ה-31 והרב מרדכי הראל בן ה-46, כולם רבנים ומגידי שיעור ופעילות תורנית בהוד השרון המשתייכים לגרעין התורני בראשותו של הרב שמואל הולשטיין. השלושה שחברו לעמותת "מתנת חיים" שמעודדת תרומת כליה בהתנדבות לחולי כליות, החליטו לתרום כליה לאנשים שלא הכירו וכל זאת תחת מטרה עליונה של הצלת חיים, אם תרצו "אלטרואיזם במיטבו". אם תשאלו אותם: "זכות לסייע לאנשים שהעניק לנו הבורא שלא יסבלו סבל איום ונורא או חלילה יאבדו את חייהם".
הרב עמי כהן עדיין נמצא בתקופת החלמה לאחר שתרם כליה לפני כשבועיים. הוא בוגר ישיבת ההסדר במעלות. ממובילי עמותת 'אל עמי - אל עצמי' לחיזוק הזהות היהודית בחברה הישראלית. מלמד תנ"ך ומחשבת ישראל בבמות שונות ורב בקהילת 'רמות השבים'. כהן נשוי לצהלה ולהם שמונה ילדים: "זה לא שקמנו בבוקר שלושתנו והחלטנו לתרום כליה", הם אומרים, "זה דבר שחשבנו עליו, לא במכוון, כמה שנים טובות לפני שהחלטנו. לא שהייתה כאן החלטה מכוונת ומודעת של שלושתינו לעשות זאת, כל אחד לעצמו, כמו כל מי שנחשף בארץ לחולי כליות שסובלים גיהינום עלי אדמות, הרהר בזה לפרקים. מה שגבר, כך על כל פנים נראה לנו, הוא האפשרות באמת להצילחיים שהיא מעלהראשונה במעלה ואין צורך לומר שהוא ציווי הלכתי בבחינת 'לא תעמוד על רעך'".
לעודד את התרומה
הרב מרדכי הראל, המבוגר מבין השלושה, תרם גם הוא לאחרונה כליה, הוא נשוי ואב לתשעה ואפילו סב לשלושה למרות גילו הצעיר. בהוד השרון הוא מנהל את ישיבת המרכז התורני, ואת מרבית זמנו הוא מעביר בשיעורי תורה ופעילויות קהילתיות שונות ברוח המסורת: "עצם החשיפה שלנו כאן נועדה למטרה אחת ברורה והיא לעודד אנשים אחרים לתרום ולהציל חיים כפשוטו. מספיק שאדם אחד מתוך הכתבה יסכים לתרום כליה, ואזי כל הפרסום שאנחנו לא כל כך ששים אליו, היה שווה".
הרב רפאל זהר, נשוי ואב לשלושה, הוא בעלי חנות היודאיקה במגדיאל שמוכר לרבים בעיר. גם הוא מעביר שיעורים ובעיקר מלמד ילדים לבר מצוות ללא תשלום מטעם המרכז התורני. תרומת הכליה של רפאל ניתנה לפני כחצי שנה: "כל ישראל ערבים זה לזה. זו המהות האמיתית של ואהבת לרעך כמוך, שמו של אף אחד לא יותר אדום משלי, ואם יש ביכולתי להקל על יהודי אחד מסבלו, איך אפשר לעמוד מנגד".
"יש עוד רבים כמונו", אומרים הרב כהן והרב זהר, "אנחנו לא מיוחדים ובעלי סגולות מיוחדות, זה לא העניין, העניין הוא רק לחשוף כמה שיותר את סבלם של הממתינים לתרומות כליה, שלפעמים נמצאים בסכנת חיים ממש, כדי שאנשים ידעו שניתן למצוא לזה פתרון. זה לא קל, אבל זה בידינו".
מה עוברים אלו שמחליטים לתרום כליה, יותר נכון, מה אתם עברתם?
"התהליך הוא כזה, הליך האישורים והבדיקות נמשך בין שלושה לשישה חודשים, שבמהלכם עברנו בדיקות רפואיות מקיפות כדי לוודא שתרומת הכליה אינה מסכנת את בריאותו ושמבנה הכליות שלו ושתפקודן תקינים לחלוטין. בדיקות דם, שתן, תפקודי לב ריאה, אק"ג, אולטראסאונד ובדיקת CT לאחר הזרקת חומר ניגוד (יוד). בדרך כלל מעדיפים להשתמש בכליה השמאלית, שכן בצד השמאלי יש וריד ארוך יותר. הניתוח נעשה בהרדמה מלאה בשיטה לפרוסקופית שבה מוציאים את הכליה דרך חתך בחלק התחתון של הבטן (בדומה לחתך לניתוח קיסרי). החתך הוא באורך של כ־7 ס"מ. והתהליך ההחלמה שלו הוא די מיידי כמו ניתוח אפנדציט".
לא כואב אחרי הניתוח?
"כמובן שזה לא תהליך קל, אבל מה זה סבל של מספר ימים שחולף, ורמות כאב פחותות, לעומת אנשים שעוברים דיאליזיה שנים רבות, שהסבל שלהם הוא איום ונורא, זה אפילו לא עומד בשום יחס זה מול זה".
קראו גם >>>>
פגישה מצמררת
שלושת התורמים אומנם לא הכירו לפני תרומת הכליה למי הם תורמים, ולכן מדובר במעשה נאצל, שהוא ללא תמורה כלל, אך אחרי הניתוח נערכה היכרות עם החולים שקיבלו חיים חדשים ומאליו נוצרו גם חברויות חדשות. הרב עמי כהן תרם לברק חדד בן ה-60, ובעקבות תרומתו, אחיינו של ברק, תרם כליה לשמואל מויאל והציל את חייו. הרב רפאל זהר תרם לרחמים אברהם מבית שאן. בכל המקרים ההללו, הסתבר, שאלו היו אנשים שללא תרומת הכליה לא היו שורדים עם זמן רב: "אנחנו נמצאים בקשר איתם, וממש נוצרו חברויות חדשות, חברויות של אמת, והחיבוק הזה מהם שמגיע מכל הלב, הוא התודה הכי גדולה בעולם הזה שאדם יכול לקבל".
"צריך גם לזכור שמעבר לסבל הפיזי והנפשי שחולה כליות הממתין להשתלה עובר, שזה כאמור סבל בל יתואר, גם המשפחה הסביבה שלו סובלים רבות. בכך לא מצילים רק נפש אחת אלא משפחות שלמות".
