זמני כניסת ויציאת שבת בהרצליה: השבת של ה-27 ביולי בהרצליה, כ"א בתמוז התשפ"ד, תיכנס ביום שישי בשעה 19:22 ותצא למחרת בשעה 20:22. השבוע אנו קוראים את פרשת: פנחס לזכות אברהם אברה בן אגרנש ( מנגיסטו).
"פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם"
(פרק כ"ה, פסוק י"א)
בסוף הפרשה הקודמת, פרשת בלק, עם ישראל חוטא בזנות וביניהם נשיא שבט שמעון, זמרי בן סלוא. הקב"ה מעניש אותם במגפה שממיתה 24 אלף מאנשי שבט שמעון. פנחס בן אלעזר, המוזכר בתחילת פרשה זו ועל שמו נקראת הפרשה, הרג את זמרי בן סלוא ובכך עצר את המגפה וגם זכה בכהונה. מדוע? "בקנאו את קנאתי", כיוון שהוא קינא באמת ובתמים להשם וכאב את כאבו של הקב"ה. את אותו פנחס, אומר רש"י, היו השבטים מבזים ואומרים: "הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת אלילים".
(פרשת פנחס)
למדים אנו מזה לימוד עצום, לא להתבייש מפני המלעיגים עלינו. גם אם מישהו אמר משהו שביזה אותנו או גרם לנו לחוש שלא בנוח, לא להתבייש ולא להתכנס ולהפסיק לעשות. ודאי כשמדובר במשהו שלא נכון. לא צריך להאמין לכל דבר.
מספר הרב גמליאל הכהן רבינוביץ, בספרו 'טיב הפנינים', כי פעם הביאו בחור לפני החזון איש זצ"ל, ואותו בחור לו היה לו חשק ללמוד תורה. שאל אותו החזון איש, מדוע אינך לומד? השיב לו הבחור: משום שהמלמד שלי אמר שאיני יכול ללמוד. אמר לו החזון איש: המלמד שלך יכול לטעות. אמר הבחור: גם המנהל שלי אמר שאיני יכול ללמוד. השיב לו החזון איש: גם המנהל יכול לטעות. התעקש הבחור: גם אבי אמר שאיני יכול ללמוד. השיב החזון איש: גם אביך יכול לטעות וגם חברים, אל תאמין לאף אחד. ואז שאל אותו החזון איש שאלה פשוטה מהמסכת אותה לימדו בכיתתו באותה העת, והבחור השיב לו תשובה נכונה. צבט בלחיו החזון איש ואמר לו: אתה רואה שאתה יכול? אל תאמין לאף אחד שאומר לך שאינך יכול ללמוד. כשגדל אותו בחור נהיה לאחד מגדולי ראשי הישיבות.
השבוע במסגרת 'קבלה לשבוע' אחד בלבד, נקבל על עצמנו לא לתת למילים לא טובות להגיע אלינו ולא להאמין למי שמבזה אותנו. ולעשות טוב למרות הביזיון והמילים הלא טובות. כי אנחנו חזקים וטובים מזה. ובע"ה זכות הקבלה הטובה הזו תעמוד ל אברהם אברה בן אגרנש ( מנגיסטו) והוא ישוב הביתה במהרה. שבת שלום.
