"אבידה גדולה לכפר סבא ולבית ספר סורקיס": ביום חמישי האחרון נפטרה לאחר מאבק קצר בן מספר חודשים במחלת הסרטן יעל רוזנר ז"ל והיא בגיל 53 בלבד.
רוזנר ז"ל הייתה אשת חינוך ברמ"ח אבריה והייתה אהודה מאו על התלמידים, הוריהם וצוותי החינוך. מותה בטרם עת, לאחר שאובחנה לפני כארבעה חודשים במחלת הסרטן בשלב מתקדם הותיר אותם המומים ושבורים.
אחת מהורי התלמידים צופית דוני ספדה לה: "יעל שלי. הנינג'ה הפרטית שלי. מזל אריה. לביאה אמיתית. אני עוד לא מבינה איך אני צריכה לכתוב עליך בזמן עבר. את כל כך חיה בעיני רוחי. את דמות כל כך משמעותית בשבילי, בשביל הילדים. את הרמת אותנו, ההורים, כשכבר נגמר לנו הכוח.
"כל יום, היינו נפגשות בשער ומפנטזות על הים. ובטיולים, באורח פלא תמיד עליתי בהגרלת ההורה המלווה. בטיול האחרון ניסיתי להדיח אותך לנסוע לים במקום למערת הנטיפים, והסכמנו שאף אחד לא ירגיש. נסעתי אתמול בלילה לים, להגיד לו שכבר לא תבואי. הבאתי לך חול ים, שינוח איתך.
"כשהתחלת להרגיש לא טוב, דאגתי. הרגשתי שהסוף יהיה רע, אבל האופטימיות שלך היתה מדבקת. מלאת אמונה, נחושה מתמיד. לא השארת מקום לספק שתנצחי בכל מערכה שתדרשי לה. שידרת כוח לאורך כל הדרך. צחקנו שזו מלחמת יום כיפור יעל סטייל, והבטחת שהיא בלי הרוגים.
"שלחתי לך הודעה בשבוע שעבר ולא ענית. ידעתי שזה לא מבשר טובות. כתבתי לך שוב שלשום. שתדעי שאני פה בשבילך מתי שרק תרצי. אני מסתכלת על כל ההודעות שלנו, מסתכלת עליך בתמונות מהטיול. אמרת שתהרגי אותי אם אני שולחת אותן, נראה אותך עכשיו. אני עדיין מחכה שתעני לי. לא מאמינה שלא אדבר איתך שוב. לא מאמינה שלא נפרדנו.
"אני רק שמחה על כך שאת כל מה שאני חושבת עליך, אמרתי לך לא פעם. ואגיד לך עכשיו בפעם האחרונה: את הפכת את חיינו, את העלית אותם על המסלול הנכון. את היית שם תמיד בשבילם ובשבילנו. את הראית לי מהי מורה אמיתית לחיים. אני אוהבת אותך, תמיד, ואמשיך לחכות לך בשער".
קראו גם >>>>
מנהלת בית הספר ניצה אבידר, שיעל רוזנר ז"ל הייתה סגניתה בשבע השנים האחרונות: "יעל הייתה אישה משכמה ומעלה, אישה מדהימה עם יכולת נתינה אין סופית, מורה לחיים, אשת צוות, מסורה ואחראית. יעל הייתה אהובה מאוד על כולם. זה אובדן גדול מאוד לבית הספר".
יו"ר הנהגת ההורים המשותפת אתי בוים: "היה לי את הכבוד והזכות להכיר את יעל הרבה שנים בתפקידי בהנהגת ההורים של בית ספר סורקיס. יעל הייתה מורה משקיענית, איכפתית, יודעת לכבד ולהקשיב, ערנית לכל תלמיד ותלמיד, תמיד עם יד על הכתף ולב פתוח, מלאת תשומת לב ורצון לעזור. היא רצתה לתת עוד ועוד ולצערי לא הספיקה. תודה יעל על כל מה שעשית למען ילדינו, נזכור אותך תמיד, נוחי על משכבך בשלום".
הלווייתה התקיימה ביום שישי האחרון בבית העלמין פרדס חיים. הותירה אחריה שני הורים, שני אחים ושני בנים.
יהי זכרה ברוך.