"בית יאיר", זהו שמו של הבית החדש לחיילים בודדים שנחנך השבוע בחולון. את הבית תרם יוגב כץ שבנו רס"מ יאיר כץ ז"ל, שיריונר נהרג בקרב ברצועת עזה לפני שנה וחצי, בגיל 34. מדובר בבית הוריו של יוגב, בית שבו גדל בשנותיו הראשונות גם יאיר.
קראו גם:
בבית, שנועד להעניק קורת גג ותמיכה רגשית וחברתית לחיילים בודדים בתקופת שירותם הצבאי ולאחר שחרורם, כבר מתגוררים שני חיילים בודדים משוחררים, אריאל ודניאל, שתורמים לתחזוקת המקום ומתנדבים בעמותת "אח גדול לחיילים בודדים". "יאיר תמיד האמין בערבות הדדית ודרך הבית הזה אנחנו ממשיכים את דרכו", אמר השבוע אביו יוגב.
הכאב והגעגוע לא נעלמים אף פעם
ב־7 באוקטובר גויסו שלושת בני משפחת כץ מחולון לשירות מילואים: יואב (42) לנח”ל, גיל (40) לשריון בצפון הארץ, ויאיר (34) לגדוד שריון ברצועת עזה. לאחר חודשים של לחימה קשה בעזה, בינואר 2024 נפל יאיר בפעילות מבצעית בצפון הרצועה, כאשר הטנק שבו נהג ספג פגיעה ישירה. עמו נפלו חבריו לצוות – ד”ר זכריה הבר מירושלים ונצר שמחי ממסד שבגליל. יאיר, מפתח תוכנה במקצועו, הותיר אחריו הורים, אחים ומשפחה כואבת.
"הכאב והגעגוע לא נעלמים אף פעם", מספר האב, יוגב ומוסיף: "אבל החלטנו להפוך את הסיפור של יאיר ושל חבריו למקור השראה – במיוחד לבני נוער רגע לפני גיוסם".
במהלך השנה שלאחר נפילתו קיימה המשפחה עשרות מפגשים עם תלמידי תיכון בחולון, יבנה וטבריה, עם חניכי מכינות קדם־צבאיות ועם מתגייסים בחוות השומר. כל מפגש עסק במשמעות השירות, ברעות ובערכים שהנחילו הלוחמים לדור הצעיר.
כעת, כשנה וחצי לאחר האסון, מצאה המשפחה דרך נוספת להנציח את יאיר – והעמידה לרשות חיילים בודדים משוחררים את דירת הוריו ניצולי השואה בחולון, דירת ארבעה חדרים שבה גדלו שלושה דורות ממשפחת כץ. "חודשים ארוכים עמד הבית שקט וקפוא בזמן. היה לנו קשה לפנות את חפציו של יאיר, שגר שם", משתף האב.
הדירה שופצה בהתנדבות על ידי חברת ניומרק–נת"מ, בשיתוף עם עמותת אח גדול למען החיילים הבודדים. בזכות היוזמה הפכה הדירה שוב לבית חי ותוסס. שני החיילים המשוחררים הראשונים שנכנסו לגור בה – אריאל ודניאל – לא רק מתגוררים במקום, אלא גם מתנדבים במסגרת העמותה ומלווים חיילים בודדים במהלך שירותם".
לא שוכחים את יאיר ז"ל
יאיר גדל והתחנך בחולון, למד בבית ספר יסודי "שרת" בעיר ובתיכון "קמפוס קריית שרת", שם סיים את לימודיו במגמת רובוטיקה. ב-2007 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחיל השריון. אחד ממפקדיו סיפר שיאיר עשה כל משימה על הצד הטוב ביותר, בלי לדבר יותר מדי, בשקט ובצניעות, פעל מתוך תחושת שליחות ורוח התנדבות עמוקה ותמיד שאף למצוינות.
אחרי השחרור יצא לטיול של למעלה משנה בדרום אמריקה, שכלל התנדבות בבית חולים לחיות ג'ונגל בבוליביה. כשחזר למד תואר ראשון במדעי המחשב במכון הטכנולוגי HIT בחולון ועבד בהייטק. מקום עבודתו האחרון היה בחברת הפינטק Rapyd.
בשבעה באוקטובר הוא גויס למילואים, לחם ביישובי הנגב המערבי שהותקפו על ידי מחבלי החמאס, ובהמשך נכנס כחלק מכוחות הצבא הקרקעיים ללחימה ברצועת עזה. הגדוד בו שירת, גדוד 87 של חטיבת השריון 14 (חטיבת "המחץ"), לקח חלק חשוב בתמרון הקרקעי ברצועה, אך יאיר, שלא רצה להדאיג את הוריו, סיפר שהם רק תומכים בלחימה מבחוץ.
לאורך חודשים ארוכים לחם בגבורה. הוא היה אהוב מאוד על חבריו הלוחמים, ידע להצחיק ולרומם את רוחם ברגעים הכי קשים ומאתגרים, שימש דוגמה אישית והיה להם כאח גדול. לחבר ששאל איך הוא מרגיש בתוך הטנק אמר: "זו הרגשה שאי אפשר לתאר אותה, הכול כל כך עוצמתי. כשאתה יורה פגז כל הטנק זז ואתה מרגיש את העוצמה ואת התרומה שלך ללחימה הזאת".
"מהדממה והכאב נולדו חיים"
"האור חזר לדלוק בבית", אומר יוגב בהתרגשות. מהדממה והכאב נולדו חיים, אנרגיה טובה ותחושה של המשכיות. יאיר אהב לעזור, לאסוף, לתת – והבית הזה משקף את רוחו בצורה הכי שלמה".
עמותת אח גדול לחיילים בודדים פועלת למען עולים חדשים וישראלים חסרי עורף משפחתי, ומספקת להם ליווי ותמיכה לאורך שירותם. כך הפך השכול הפרטי של משפחת כץ למעשה של נתינה, המחזק לא רק את זכרו של יאיר – אלא גם את הדור הבא.
