כאב גדול: יוכי ריץ-אולבסקי יו"ר ארגון שארית הפליטה ברגן בלזן בישראל, ילידת מחנה העקורים ברגן-בלזן, לוחמת לשימור זיכרון השואה הלכה לעולמה לפני כשבוע והותירה רבים המומים וכואבים.
יוכי ריץ - אולבסקי נולדה ב-15 במרץ 1947 בגרמניה, בבית החולים ע"ש קולונל גְלִין-יוּז שבמחנה העקורים בֶּרגֶן-בֶּלזֶן בשם יוכבד-רבקה אולבסקי. אין לה אזרחות זרה פרט לדרכון ישראלי. עם עלייתה יחד עם משפחתה ארצה התגוררה ב"מרכז בעלי מלאכה", שְכונה בבְּנֵי-בְּרַק, מול ישיבת וִיזְ'נִיץ, בדירה משותפת עם עוד שתי משפחות. הייתה בגן ילדים דתי וגם בבי"ס יסודי דתי. בהיותה מחוננת "קפצה כיתה" - דילגה על גן חובה ועברה ישר לכיתה א'.
בגיל 7 עברה המשפחה לרמת-גן שם למדה בבי"ס "יהלום", אח"כ בבי"ס "המרכז" ואח"כ בגימנסיה "אֹהֶל שֵם", שהייתה אחת המצויינות בארץ. הייתה חברה בתנועת הצופים - עובדה שהשפיעה על כל חייה.
במהלך שנות הילדות והנערות נסעה פעמים רבות לחו"ל - מה שסייע משמעותית לשליטה שלה בשפות זרות (שלטה ב-9 שפות ברמות שונות: עברית, גרמנית, אנגלית, צרפתית, איטלקית, ספרדית, יידיש, פולנית ולטינית).
את שירותה הצבאי עשתה ביחידה מסווגת בחיל המודיעין ושם הכירה את עודד ריץ, בעלה שנפטר ב-2020 לאחר מאבק של שנים בסרטן. בעת השירות הצבאי הוענק לה הכינוי יוכי. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה תואר ראשון באנגלית ובצרפתית ותעודת הוראה. סיימה תואר שני במינהל ציבורי (בהצטיינות) באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1969 נישאה לעודד והם עברו להתגורר בחיפה.
עבדה בטכניון כמרכזת המכינה הקדם-אקדמית לחיילים משוחררים, לחיילים בשירות סדיר ולבני משקים. בחיפה נולדו שתי בנותיה: אַיֶלֶת-אליענה (1971) ורונית (1976). בשנת 1978 עברו להתגורר ברעננה והיא עבדה באוניברסיטה הפתוחה עד לפרישתה כסגן דיקן הלימודים האקדמיים. בשנת 1980 נולד בנה אורי-אליעזר.
"תמיד הייתה אם גאה ואוהבת לשלושה ילדים וסבתא לנכדות ונכדים. משפחתה מקיימת את הציווי של קיבוץ גלויות. בתה הבכורה אַיֶלֶת נישאה ליוחנן בנבנישתי [בולגריה] ויש להם שלוש בנות: מאיה, נועם ושירה. בתה השנייה רונית נשואה לאביב בואנו [יוון] ויש להם שתי בנות - עמית ודניאלה, ובן - עידו. בנה אורי נישא לדנה ויש להם שני בנים – גל ורן".
חבר קבינט המלחמה, ויו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, שאמו מלכה וייס שוחררה בברגן-בלזן, מצא זמן להגיע לביקור תנחומים ברעננה, יחם עם מזכ"ל המפלגה איתן גינזבורג. שם פגש גם את אורנה נאוטרה, אמו של החייל החטוף עומר, ששירת כחייל בודד עד שנחטף ב- באוקטובר.
קראו גם:
בארגון שארית הפליטה ברגן בלזן ספדו לה: "חיה תמיד בנתיב המהיר של החיים, קיימה חיי משפחה וחברה תוססים, ארגנה טיולים בארץ לחברים מתנועת הצופים, וכהנה בהתנדבות כיו"ר ארגון שארית הפליטה ברגן-בלזן בישראל, שעוד אביה עמד בראשו שנים רבות. נאבקה למען הניצולים שחיים איתנו ולמען שימור המסורת של הארגון בקרב הדורות הבאים. הייתה העורכת הראשית של כתב-העת הבינלאומי "הקול שלנו" – OUR VOICE, שהולך בנתיב של קודמו ממחנה העקורים ברגן-בלזן ביידיש "אונדזער שטימע" ושיזם וערך אביה המנוח. רתמה גם את אחיה אריה אולבסקי לסייע בניהול הארגון. הייתה פעילה בפרויקטים חברתיים שונים ורבים".
