גברים הומוסקסואלים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם שאלות פנימיות מורכבות על זהותם המינית והרגשית. משה פילוסוף, מטפל באמנויות בשילוב CBT, מסביר כי תחושות של חוסר ביטחון, הצורך למצוא מקום מוגן ותחושת השייכות – כל אלה הופכים להיות חיוניים עוד יותר בתקופות מאתגרות שכאלה.
עבור רבים, טיפול באמנויות מציע דרך ייחודית להתמודדות, המאפשרת עיבוד רגשי ונתינת ביטוי לכאבים וחוויות שלעתים קשה לבטא במילים, במיוחד בזמנים קשים, כמו התקופה שבה אנו מצויים. "הקליניקה שלי מגוונת בסוג המטופלים. חלק מהגברים הם הומוסקסואלים. יש ביניהם צעירים שעוסקים בשאלות הקשורות בבירור הנטייה המינית והזהות המינית שלהם. בסיפורים שאני נחשף אליהם, עולה שאלת ההתמודדות עם ההומוסקסואליות. זה נושא שמעלה כאב רב, ביקורת, עלבונות והתמודדות עם הומופוביה מצד הסביבה או הומופוביה עצמית".
כשאנחנו מדברים על הומוסקסואליות, חשוב להבין מספר מושגים. בראש ובראשונה, זהות מגדרית היא תפיסת הפרט את עצמו כזכר או נקבה. נטייה מינית היא תחושה עצמית שאנו חשים, שבתוכנו יכולה להיות הומוסקסואליות, הטרוסקסואליות, ביסקסואליות ועוד. זהות מינית היא האופן שבו אדם מציג את עצמו מול אחרים: הומוסקסואל, הטרוסקסואל וכדומה. "יכולה להיות הבחנה בין הנטייה המינית לבין הזהות המינית", מבהיר משה פילוסוף. "אדם יכול להרגיש שהוא הומוסקסואל, אבל בזהות המינית שלו הוא עדיין לא מציג את עצמו כהומו".
"המטופלים מביאים איתם הומופוביה מופנמת בין השאר, שהיא עמדות ורגשות אישיים שליליים כלפי הומוסקסואליות. לעתים זה מגיע עד למצב של עוינות כלפי הומוסקסואלים אחרים או כלפי עצמם. הומוסקסואליות מופנמת גדלה כאשר אין משאבים חיצוניים כמו הורים, אנשי חינוך ומשאבים פנימיים, להתמודדות עם המצב", ממשיך משה פילוסוף. "כאשר האדם נמצא בחברה אנטי הומוסקסואלית שמעודדת רק הטרוסקסואליות, מתחילה הפנמה שלילית וגינוי עצמי, דבר שעלול להיות הרסני. החוויות הקשות כוללות השפלות, קללות, ואף חרם ואלימות פיזית".
התמודדות עם הומוסקסואליות מופנמת
כדי להקטין תחושות אלו, רבים מהמתבגרים ההומואים משתמשים דווקא במנגנון הזדהות עם התוקפן. הפסיכואנליטיקאית אנה פרויד, הציגה מנגנון שכזה: כשאדם הופך להיות קורבן לתוקפנות, הוא נוטה לראות בתוקפן בעל עוצמה ולתפוס את עצמו כחסר אונים. כדי לא לחוש את חוסר האונים, הוא מרחיק את התחושה וחי בתחושה שמגיע לו להיענש ולהיות קורבן.
"הומוסקסואליות מופנמת עלולה להפוך את המתמודדים איתה לקבוצת סיכון וההשפעות שלה עלולות להיות קשות, עד לחוסר יציבות נפשית, הערכה עצמית נמוכה, דיכאון, אובדנות, התבודדות, התנהגות מינית מסוכנת וקשיים באינטימיות ובזוגיות", אומר משה פילוסוף. "מחקרים מהעשור האחרון מצביעים על כך שכ-50% מהמשתתפים שקלו לפגוע בעצמם עד למצב של התאבדות פעם אחת בחייהם. כ-40% מהנוער ההומוסקסואלי ביצע בפועל יותר מניסיון אובדני אחד. אלו נתונים מדאיגים מאוד. לצערנו, בשנה האחרונה דווח על עלייה גדולה מאוד בפגיעה בנוער הומוסקסואלי באופן יומיומי בבתי הספר, כאלו שיצאו מהארון וכאלו שלא".
ואולי כל התופעות שעליהן מצביע משה פילוסוף, נובעות בכלל מחוסר היכרות וידע של הציבור כלפי הומוסקסואליות ומיניות אחרת מהמקובל? "הפסיכולוג ד"ר עופר מאורר מציין שהדרת הומוסקסואליות נובעת כתוצאה מחוסר במידע, דבר שגורם לחרדה בקרב חלק מהאנשים. הוא טוען שלרוב הציבור אין הזדמנות לשאול ואין ספרים בנושא. ה'פחד' הזה מייצר שנאה עד למקרים של רצח, אפילו בישראל, דוגמת הרצח בברנוער", הוא מסביר.
2 צפייה בגלריה
משה פילוסוף. "חלק מהמטופלים המטופלים מביאים איתם הומופוביה מופנמת"
(צילום: אלבום פרטי)
מבלבול זהות לגאווה בזהות
לא מעט הומוסקסואלים חוששים להיחשף בעיני אחרים, ולכן לא מצליחים לספר מיהם או מה הנטייה המינית שלהם. בזמן הזה הם מציגים את עצמם בפני העולם בשונה מהנטייה המינית שלהם. התאוריה מבחינה בין שישה שלבים, בהם עושה סדר משה פילוסוף: "השלב הראשון הוא בלבול זהות. הפרט מבין שמשהו אצלו אחר ואף יש לו הבנה של הומוסקסואליות, אבל התפיסה העצמית היא עדיין הטרוסקסואלית".
"השלב השני הוא השוואת זהויות. הפרט מקבל את האפשרות שהוא בעל העדפה מינית שונה והוא בודק את המשמעות וההשלכות האישיות-חברתיות שלה, מקיצוניות של זריקה מהבית ועד לקבלה של הסביבה. לאור החשש מהמשמעויות, ינסה הנער להפחית את ההתנהגות ולהסתיר אותה, על אף שיכיר בה בעצמו. בהמשך מגיע השלב השלישי - סבלנות בזהות. הפרט יקבל את היותו הומו והוא כבר פחות יעסוק בהסתרה. תהיה לו תחושת חופש פנימי והוא יתקרב לקבוצת הדומים לו", אומר פילוסוף.
"קבלת הזהות היא השלב הרביעי והמשמעותי. הפרט מקבל את זהותו המינית השונה ועולמו החברתי, כולל אחרים הדומים לו, אבל קיימת השפעה מרובה על קבלתו או אי קבלתו על ידי הסביבה. אם הסביבה לא מקבלת זאת, הוא יסתיר את הדבר בסביבתו הקרובה ולעתים יצמצם את המגע עם העולם ההומוסקסואלי. לפעמים הפרט אפילו יאמץ התנהגות סטרייטית", מציין משה פילוסוף. "חשוב לי לומר שבקליניקה, החלק הזה עולה בצורה משמעותית מאוד - בחורים שמקבלים את הזהות שלהם אבל מתנהגים אחרת, בהתאם לסביבה".
"השלב החמישי הוא גאווה בזהות. הפרט מבין שההומוסקסואליות לגיטימית ומכיר בכך. פעמים רבות בשלב הזה, אנשים הופכים להיות פעילים בקהילה ואפילו מוצאים פחות עניין בחברה ההטרוסקסואליות. השלב השישי והאחרון הוא סינתזה - הפרט חי כהומו, מצליח לפעול ולחיות כרגיל בחברה הסטרייטית ולהיות חלק ממנה. כמו כן, בשלב הזה הכעס על החברה הסטרייטית יורד. גם בשלב השישי, הרבה פעמים עולה בקליניקה כאב לא מעובד של אירועים שאנשים עברו והסתירו, או השפלות שעברו במהלך חייהם. אלו דברים שיש לטפל בהם".
האם ואיך להיות הורים?
לאחר הקבלה של ההומוסקסואליות, שהיא לא עניין של מה בכך עבור גברים רבים, עולים לבטים נוספים, הקשורים לזוגיות ולהקמת תא משפחתי. "בקליניקה נראה לא אחת שסוגיית הרצון להורות, ובהמשך גם ההורות עצמה, מפגישות את ההורים עם חוויית הילדות וגיל ההתבגרות שלהם. הדבר מאפיין גם הטרוסקסואליים, אבל הוא עולה הרבה אצל גברים הומואים, שכן אל הסיטואציה מצטרפים נושאים שלא סגורים בנושא הומופוביה מופנמת או טראומות עבר. לא מעט גברים הומוסקסואלים מגיעים לטיפול סביב סוגיית ההורות".
"בדרך כלל, עולה שאלה מרכזית - האם אני רוצה להיות הורה או שמדובר רק בנורמה חברתית? חשוב להבין שאחוז הגברים ההומוסקסואליים שהם אבות בישראל, גבוה בהרבה מאשר בחו"ל. זה קשור לתרבות היהודית, שבה הורות היא ערך משמעותי מאוד", טוען משה פילוסוף. "שאלה אחרת היא על דרך ההורות. אפשרות אחת היא פונדקאות שנעשית לרוב בחו"ל, אך יש גם נשים שעושות זאת מתוך מקום הומניטרי. בשנה האחרונה נפתחה אפשרות לפונדקאות בישראל, אם האב או הזוג מוצאים בעצמם מישהי שמעוניינת בכך ומתאימה בעיניהם. אפשרות אחרת היא הורות משותפת - היכרות עם אישה סטרייטית או לסבית לצורך הקמת תא משפחתי, המגובה בהסכמים שונים".
"אני נתקל בסיטואציות שונות ומורכבות סביב הורות בקרב זוגות הומוסקסואלים. למשל, מצב שבו אחד מבני הזוג מעוניין בהורות, כאשר בני הזוג השני לא מעוניין", מסביר לנו משה פילוסוף. "יש גם מצבים שבהם שני בני הזוג מעוניינים בהורות, אבל כל אחד מהם מעדיף לעשות זאת בדרך אחרת. זה מצריך עיסוק ושיח רב, שכן מדובר באפשרויות המשפיעות על אספקטים רבים בחיים האישיים, הזוגיים - וכמובן על ההורות עצמה.
"בכל מקרה, גם על פי מחקרים, שונים, חלקם מוצגים במחקרה של ד"ר יפעת איתן פרסיקו משנת 2020 ואשר נעשה בארץ , הילדים שגדלים במשפחות חד מיניות מתפתחים היטב ואינם שונים מילדים למשפחות הטרוסקסואליות", מסכם משה פילוסוף. "עבור זוגות חד מיניים, סוגיות הקשורות להורות עלולות להיות בעלות השלכות שליליות על הקשר בין בני הזוג. לכן, טיפול בסוגיות השונות ובפחדים של כל אחד מבני הזוג, מסייע לרוב להבין מה המקור למצב ומנסה לטפל בו, כך שבני הזוג יעלו על דרך המלך וייהנו מחוויית ההורות".
מוגש מטעם: משה פילוסוף
