המציאות הכלכלית העכשווית ברחבי העולם ובארץ קשה וסבוכה. שוק ההון במשבר, ענף הנדל"ן מצביע על סטגנציה ואפשרות לירידת מחירים. הישראלים מתקשים לחסוך וחלק בלתי מבוטל מהם פונים לשווקים זרים ומשקיעים ברכישת נדל"ן ברחבי העולם ובמיוחד בארה"ב. זמנים מיוחדים אלו מחייבים צעדים מיוחדים ורלוונטיים לתקופה זו. על הממשלה החדשה לשלב בחקיקה הקרובה שלושה מהלכים שלהם יש אפקט משמעותי, על מנת להגדיל גביית מיסים ולצד זה גם לסייע בהטבות לנישומים השונים.
לפני הכול יש לטפל בתחום ה – LLC . LLC הוא גוף אמריקני. השימוש בגוף זה בולט לעין בעיקר כשמדובר בהשקעות נדל"ן ישראליות בארה"ב. הסיבה לכך היא שזה פשוט משתלם.
בבסיסו, תאגיד מסוג LLC הוא 'יצור כלאיים', המאפשר שימוש במסך התאגדות משפטי כשל חברה לכל דבר ועניין. מצד שני, יראה תאגיד זה כ'שקוף' לצרכי מס כברירת מחדל (יש לציין כי נתונה בידי המחזיקים ב – LLC האפשרות לשנות זאת).
מובן מאליו שדינו של גוף זה בישראל הוא שונה בהשוואה לארה"ב, לאור השוני הקיים בין שתי מערכות הדין של המדינות השונות.
השוני המרכזי הוא בנושא המיסים אגב השימוש בתאגיד מסוג LLC. בארה"ב, LLC הוא גוף 'שקוף' לצרכי מס. על מנת לסבר את האוזן, באופן כללי, גוף 'שקוף' לצרכי מס הוא גוף שאינו משלם מס בעצמו (דוחותיו המוגשים לרשות המיסים של מדינה כלשהי הם דקלרטיביים בלבד), אלא הכנסותיו, כמו גם הפסדיו מיוחסים למחזיקים בו. הם, כיחידים, או כחברות (בהתאם למקרה), ידווחו על הכנסה או הפסד אלו כפי המצב בפועל ויהיו חייבים במס, ככל שמדובר על הכנסה.
המס שיחול יהיה מס של היחיד, או של חברה, בהתאם למקרה.
נחזור לארה"ב. בארה"ב הכנסות LLC ייוחסו למחזיקים בו, עליהן ישלמו מיסים כיחידים, על פי שיעורי המס החלים על יחידים וכדומה.
במקרה שלאדם יהיו כמה גופים מסוג LLC בבעלותו, ככל אם האחד מרוויח והאחר מפסיד, יוכל אותו אדם לבצע קיזוז לצרכי מס בין שני אלו ולשלם מס על 'הנטו', ככל שיוותר כזה לאחר הקיזוז.
בישראל – נתחיל מהסוף, אין הדבר כך. הדין בישראל מצמיד ל – LLC תווית של חברה לכל דבר ועניין, 'אטומה' (כלומר, כזו שהיא דווקא כן גוף משלם מיסים בפני עצמו).
לכן, הכנסות אותו תאגיד לא מיוחסות מידי שנה למחזיקים בו, בראי הדין בישראל.
ואם אתם כבר חשים בזה כבר כעת, אכן צדקתם – אנחנו לקראת תאונת המס.
ביום מן הימים, המחזיקים יחלקו את רווחי ה – LLC. בארה"ב, לא יידרש תשלום מס נוסף בגין הכנסה זו. לעומת זאת, בישראל, הדבר ייחשב לדיבידנד לכל דבר ועניין (כאשר במקרה זה, ייחשב לדיבידנד זר החייב במס בוודאי על ידי יחיד, אבל גם על ידי חברה תושבת ישראל, בהינתן שהיא מבין המחזיקים ב – LLC).
כעת, אותו יחיד יבקש לקבל זיכוי בגין המס הזר ששילם בגין אותה הכנסה (לטענתו) בחו"ל. בשפה שכולנו נבין – זה לא יקרה. הסיבה לכך היא 'מקור'. הזיכוי ממס זר ניתן בישראל בהתאם למקור הכנסה. במקרה שלפנינו מדובר, למשל, על יחיד שהפיק הכנסה מדיבידנד. בארה"ב, אין הדבר כך. בארה"ב מקור ההכנסה הוא פעילות עסקית למשל, אשר מנוהלת ומפועלת באמצעות LLC (מצב רווח עד מאד בארה"ב). היחיד למעשה יבקש להחיל בגין המס על הדיבידנד זיכוי ממס על הכנסה מעסק ששולם בחו"ל. בכך יש אכן בעיה משפטית.
את הנקודה הזו ניסתה רשות המיסים לפתור בחוזר מטעמה שראה אור בשנת 2004. יש לחדד, כי חוזר זה נוגע בנושא זיכוי מן המס הזר בלבד, בכך שמאפשר לבצע 'השקפה' של LLC בישראל לצרכי הזיכוי ממס זר בלבד ויודגש, לא לשום צורך אחר.
סוגייה זו אף הגיעה לבית המשפט. שני מוקדים זכורים הם הפרשה בעניין הראל וחברת יונו סימול בע"מ והפרשה בעניין גרינפלד.
ניתן בהחלט להבין שאנו עוסקים בדבר שמוביל לחיכוך בין נישומים לבין רשות המיסים ואף בית המשפט נדרש להתמודד עם שאלות קשות מענה בקשר לגוף מסוג זה.
לדעתי, הסדרה בחקיקה של עניין זה תביא דווקא לעידוד השימוש בו, לביצוע השקעות משתלמות יותר ולהקמת עסקים נוספים, אשר יובילו להתרחבות הכלכלה ואגב כך גם להגדלת המיסים שישולמו לאוצר המדינה.
יש להדגיש, הסדרה והתרת הפלונטר בקשר לתאגיד מסוג ה – LLC האמריקני, היא נכונה בראי השימוש בכלי זה בארה"ב על ידי משקיעים ישראלים.
בהמשך הדרך, הסדרה זו לצרכים ובמסגרת ישראלית 'טהורה' יתכן שתהיה נכונה לא פחות. כלומר, לייסד בחקיקה את האפשרות להקמת תאגיד מסוג זה ולו תכונות ומאפיינים דומים גם בישראל ולצרכים ישראלים. כך, למה שלא יוכל רופא שיניים להקים לעצמו קליניקה פרטית, להנות מהגנה משפטית כבעל מניות ועם זאת, לשלם מס כיחיד (קריטי במיוחד בנוגע לרווחי הון)?
הנושא השני: 'דיבידנד מוטב'. ראינו חקיקה כזו בשנת 2017. האפקט של אותה חקיקה בשנת 2017 זכור היטב ולכן הוא רלוונטי גם כן השנה. בימים אלו, עסקים רבים 'עומדים על רגליהם האחוריות' במאבקים עיקשים מול רשות המיסים, בנוגע לגורלם של מענקי השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים, שהעניקה הממשלה לעסקים בתקופת הקורונה.
חלף ניהול מאבק מול עסקים אלו, יש לנסות למצוא נתיב אחר על מנת להגביר גבייה של מיסים. אם ניתן יהיה לעשות זאת, תוך הגדלת הכנסתם של משקי בית שונים, הרי שההשפעה הכלכלית החיובית של מהלך כזה ברורה מאליה.
תחום נוסף שחייב לקבל טיפול דחוף הוא 'גילוי מרצון'. אחת לכמה שנים מאפשרת רשות המיסים, לחשוף את כלל ההכנסות שלא דווחו במועדן, או ליתר דיוק לא דווחו כלל.
במסגרת הליך זה, רשות המיסים מתחייבת על אי נקיטת הליכים פליליים כנגד נישום אשר יישם הליך זה לצורך חשיפת הכנסות שלא גילה עליהן עד לאותו מועד.
לרוב מדובר על כספים מחו"ל, לגביהם נתיב הביקורת של רשות המיסים הוא חסר, מטבע הדברים.
לאור גודל השעה המדוברת בכלכלת ישראל, נראה כמעט טריוויאלי לאפשר הליך זה בשנה זו ובכך להביא להגברת גביית המיסים על ידי הממשלה ומנגד לאפשר לנישומים הרלוונטיים להסדיר את חבויות המס שלהם בצורה ראויה.
כמה מהלכים כבר נעשו באופן מיטבי, ביניהם ריווח מדרגות המס, מה שיביא להגדלת הכנסתם של משקי הבית שבהם כלולים הורים לילדים, העובדים ומשלמים מיסים. מסתמן כי תינתן נקודת זיכוי נוספת להורים לילדים עובדים, עד אשר יהיו הילדים בני 18 שנים ולא 12 שנים בלבד, כפי שהיה עד היום בהוראת שעה שעומדת לפוג בקרוב.
עודכן סכום הפטור לגבי השכרת דירות למגורים, במטרה לדרבן את משכירי הדירות לקבוע את שכר הדירה בגין הדירה המושכרת על ידם בסכום צנוע יותר. זה נעשה על מנת להתמודד עם מישור משמעותי הפוקד את השיח הציבורי בישראל – משבר הדיור.
מוגש מטעם: ג.ס ייעוץ מס בינלאומי
