צור גרנות, הוא מומחה התנהגות הכלבים מספר 1 במדינה. צור מצליח במפגש אחד בן שעתיים-שלוש לפתור מצוקה גדולה ולשפר את מערכת היחסים בין הכלב לבעליו בצורה דרמטית. לאור החזרה של רובנו למעגל העבודה המלא וסיום תקופת חגי פסח, "צוריק הכלב", פותר עבורנו שתי דילמות מרכזיות ביחסי אדם וכלבו. גרנות מנוסה מאוד בהבנת דרך חשיבתו והתנהגותו של הכלב.
ביקשנו לשוחח איתו על נושא חרדת הנטישה שגורמת לכלב שנשאר לבד, לבכות שעות ארוכות ולהזיק לבית.
צור גרנות: "צריך להבין שכלב גדל ולמד להיות בלהקה ואינו רגיל להישאר לבד. אנו חושבים שלהישאר לבד זה טבעי לעיתים, אבל עבור הכלב זה איום שממלא אותו בלחץ וחרדה. הטעות של בעלי הכלבים מתחילה בשעה שהם מאפשרים לכלב להיות הצל שלהם בבית וללוות אותם בכל צעד. הכלב לא מתרגל לנהוג בשלווה בדירה ואז, כשהבעלים יוצאים מהדירה, הדלת היא מחסום פיזי שמבחינת הכלב יוצר את הבעיה. זאת הסיבה שהכלב בוכה, שורט את הדלת ועוד.
ככל שהכלב נולד ברמת אנרגיה גבוהה יותר, כך נזהה את הבעיה מהר יותר. כלבים ברמת אנרגיה נמוכה יסבלו מאותה הבעיה רק בדרך אחרת ועלינו להיות קשובים.
מה שצריך לעשות זה לפרק את פעולת העזיבה למיני פעולות. בזמן הזה צריך לדאוג שהכלב יהיה במקומו ולא יעקוב אחריך. הכלב צריך מקום פינתי, רגוע, שקט וחשוך בו יישן או ילעס עצם. בשלב הזה יש לבדוק איך הכלב מגיב לנעילת נעליים, נגיעה במפתחות ובתיק. ברגע שאתם רואים שמשהו מפעולות אלה מעלה את רמת ההתרגשות שלו, תחזרו על הפעולות מבלי שיצאתם מהבית עד שהוא ייעשה אדיש ולא ישים לב לפעולה. תפתחו ותסגרו את הדלת מספר פעמים, תנעלו ותחלצו נעליים. שימו לב בכל פעולה לצורת הנשימה, שפת גוף, אופן ההליכה אחריכם. כל אלה מבטאים לחץ וחרדה.
שיחות הפרידה הרגשניות לפני שאתם יוצאים מהבית, הן טעות נוספת. האנרגיה שם מכניסה אותו ללחץ. גם כשאתם שבים הביתה אל תאפשרו חגיגת התלהבות, זה צריך להיות מהלך טבעי ואסור שהכלב יתרגש בצורה לא בריאה, למרות שקבלת הפנים אכן נעימה לנו.
יציאה וחזרה הביתה חייבות לעבור ללא התרגשות.
מה בקשר להורדת המתח בפעילות גופנית?
"הפעילות חייבת להיות חכמה ומספקת מנטלית. לשלוח כלב להשתולל בגינה זה לא חכם כי הוא מתאמן על כל דבר, גם על השתוללות ולכן ישתולל בבית. להתאמן על רוגע זה יותר חשוב. הבסיס הוא טיול מהיר ונכון עם הכלב כדי שילמד איך ללכת לצידכם. הליכה יחדיו בקצב מדוייק, לא הליכה איטית ולא ריצה, מספקת לו חוויה של תעסוקה בלהקה בה המנהיג מכוון ונותן לו הגנה. טיול בהליכה ולא בריצה יעייף אותו יותר כי הוא יהיה מסופק ויתרכז בצורך להישאר חלק מלהקה.
התרגשות יתר זו בעיה?
"בעיה גדולה. כלב מאושר הוא כלב רגוע ולא בעל התרגשות יתר. קח למשל מפגש כלבים. כלבים בטבע מכירים תוך שימוש בחוש הריח, מתקרבים בנימוס ומרחרחים את האחוריים. אם ירצו, בהמשך הם יעלו רמת התרגשות. אם הכלב משתמש בראייה ובשמיעה ומתנפל, זה ייצור בעיה. התרגשות יתר מתבטאת במשיכה ברצועה, נביחות תכופות, צורך להשתין בכל מקום, גם לאחר עשיית הצרכים.
הבעלים הוא שיחליט על רמת ההתרגשות כדי שזו תהיה בשליטה. כדי להרגיע יש להפסיק קשר עין ולנהוג בשלווה".
מה בקשר להנהגות בגינת הכלבים?
"רוב הישראלים שוגים שם כי אינם מבינים את הקונספט. זה לא מקום שמיועד לפריקת אנרגיה. אנשים מביאים את הכלב שישב שעות בבית, מחממים אותו בשיחות אנרגיה גבוהה ברכב ואז משחררים אותו כמו טיל בגינת הכלבים. הכלב עמוס באנרגיה משוחרר לחלל קטן ומגודר ובו עוד כלבים במצב דומה ומשתולל. אם שמים צעצועים וחטיפים הרי שרמת ההתרגשות רק גוברת. זה יוצר תחרות וקרבות כלבים בגלל במצב הפיזי והמנטלי."
אז מהי המטרה בביקור בגינת הכלבים?
"המטרה היא סוציאלית, שכלבים יכירו כלבים אחרים. המשחק אינו המטרה הוא רק אפשרות. צריך שהכלב יודרך בצורה נכונה בהובלה ברצועה להכרת כלבים אחרים בצורה מנומסת ורגועה דרך רחרוח. נתבונן ונבחין באנרגיה שיש בגינה. אם יש נביחות פרועות זה לא הזמן להיכנס. כשהאווירה שקטה, נתקרב לאט ובשקט, כשהבעלים חוצץ בגופו בין הכלב לגינה ודואג שהכלב רגוע. אם כולם ינבחו ויתנפלו, זה מצב רע. אם הכלבים מתקרבים בסקרנות ומרחרחים זה מעולה. בשלב הזה נמנע מקשר עיין בין הכלבים ולא נדבר עם הכלב כדי שיהיה מרוכז בהיכרות על פי הכללים. כשהכל מתנהל כך והפרוות לא סומרות מסביב, ניתן לשחרר, אבל תמיד נעקוב שלא מתקרבת בעיה חדשה בדמות כלב נרגש שעומד להיכנס לגינה ולשנות את מאזן הכוחות".