לא הכל זה הצלחות. עד עתה העליתי סיפורים שנגמרו בטוב - זוג שהחל לתקשר, זוג שמצא ריגושים חדשים או גבר שהתרחק ממשפחתו ומצא את דרכו חזרה. סיפרתי לכם סיפורי הצלחה.
אחד הדברים שאני נושאת עם עצמי הוא סיפור שלקח לי לא מעט זמן לעבד עם עצמי, לדבר אותו עם קולגות, לבדוק שוב ושוב היכן טעיתי.
אביא אותו לפניכם.
יום אחד התקשרה אלי בחורה וביקשה שאפגש דחוף עם אמה. היא בודדה מאוד, מסתגרת, הודפת כל ניסיון לקירבה מצד משפחתה, מזניחה את הבית ואת עצמה.
השיחה הזו האירה אצלי הרבה נורות אזהרה וברור היה לי שגורם טיפולי מוסמך חייב להכנס לתמונה.
האם סירבה בתוקף ללכת לרופא גריאטר ובטח לא לפסיכו-גריאטר ומנעה כל תמיכה אפשרית ממוסדות הרפואה.
היא היתה בת 85, אלמנה כ-15 שנה, חיה בגפה בבית ישן בשכונה מבוססת. היא כמעט ולא יצאה מביתה, על אף שהיתה בכשירות גופנית טובה.
לאחר התלבטויות רבות עם הבת החלטנו שבאין כל גורם אחר שהיא מוכנה להעזר בו, אני אהיה הגורם הזה - על אף שברור שהיתה צריכה עזרה מקצועית נפשית ורפואית.
דיברנו בטלפון את השיחה הראשונה שלנו שארכה כשעה.
ברוב השיחה היא התייפחה, כאבה, נעצבה - בעיקר נותר לי להקשיב ולהיות שם עבורה. בשיחה השנייה קבענו להפגש לפגישה חד פעמית. פשוט רגע לשבת ביחד, להיות בתוך הסיטואציה, להחזיק לה את היד ולתת לה תחושה שהיא לא לבד בתוך סערת הרגשות שהציפה אותה.
קבענו לשבוע אחרי. מאז אותו הרגע היא חזרה וביטלה וקבעה שוב ושוב ביטלה - וחוזר חלילה. בלילה לפני הפגישה המיועדת, בחצות , קיבלתי ממנה הודעה כי לא תוכל להפגש איתי, היא עדיין לא בשלה.
למחרת הבוקר התקשרתי אליה. שוחחנו ארוכות בטלפון. ניסיתי להבין ממנה, בשפתה, מדוע היא נמנעת מלקבל עזרה, היכן זה משרת אותה ועל מה ומי היא מגנה בחירוף נפש שכזה. השיחה היתה ארוכה והיא הצליחה לדבר ולשתף.
הבנתי שכדי להגיע אליה אני צריכה לנהל איתה שיחות טלפון - ואולי כך להגיע אליה ולרכוש את אמונה. ואכן, הייעוץ התקיים דרך הטלפון.
אני מדגישה ואומרת - הטלפון הוא האצמעי האחרון שבו הייתי רוצה להשתמש בשיחות נפש. הוא אחד המכשירים שמשאיר אותך בבדידותך, מבודד אותך מהקבוצה, מחדד את הניתוק הסביבתי ומשלה שאינך זקוק לכלום פרט לקול מהעבר השני של הקו. הוא יוצר מציאות מדומה ושיקרית.
אבל! וכאן יש אבל גדול. זו היתה הדרך היחידה להגיע אליה.
עשינו תהליך, עברנו כברת דרך ביחד ויש דברים שאפילו חלה בהם התקדמות קלה. ויחד עם זאת, מעולם לא ראיתי את פניה, לא ביקרתי בביתה ולא צפיתי בהתנהלותה. היא היתה מטופלת מעברו השני של הקו.
אני משתפת אתכם משום שלא כל הסיפורים הם הצלחה מסחררת ולא הכל נגמר בסוף טוב. כל אדם ועקרונותיו, כל אדם ואמונותיו וכל אדם על פי צרכיו.
ניסיתי להתאים את עצמי לצרכיה אף על פי שזה נגד את תפיסתי כמטפלת.
ועדיין - הצלחתי לגעת ולו במעט, ולפעמים זה עדיף על הכלום.
יעל חביב - מפגשים ברומו של גיל. הרצאות, סדנאות, ייעוץ זוגי ואישי. ניתן ליצור קשר במייל, בפייסבוק או בטלפון 050-6803313