"תלך, תיקח, תביא, תוריד, תרים, תעשה, תבוא, עוד, מספיק, תיסע, תחזור, תבלע, תקיא…"
"כל היום אני מקבל משימות". הוא נשמע כל כך כעוס. מי שהציע לו להפגש איתי היתה בתו, שבמקרה אני מכירה. "משהו עובר על אבא שלי", היא אמרה לי יום אחד. "הוא עצבני כמו שמעולם לא ראיתי אותו".
בפגישה הוא מספר לי על קריירה מפוארת וחשובה באחד המפעלים הביטחוניים בארץ, על הצלחותיו שם ועל תחושת המשמעות והשליחות שהיתה לו כל עוד עבד שם. כשיצא לפנסיה חשב שהוא הולך לפרוח - להגשים חלומות, ללמוד לצייר (חלום ילדות), להיפגש עם קבוצת חברים ותיקים, אולי אפילו להקים קבוצה משלו.
והוא מצא את עצמו במצב הפוך מכל מה שקיווה לו. כל היום הוא עושה משימות - עבור אישתו, עבור ילדיו, עבור נכדיו. הוא נשאב לתוך חיים של משימות שלא עליהן חלם.
הוא הרגיש פתאום כמה חייו מצטמצמים וכמה הוא "כפוף" לכל הסובבים אותו.
במפגשים משפחתיים כשניסה למחות, חש שהמשפחה חושבת שהוא מתבדח ושבני המשפחה מלגלגים על חלומותיו.
"במילא אין לך מה לעשות עם כל הזמן הזה", אמרו לו.
לאט לאט התחיל לחוש זועף, עצבני, קצר רוח. הרגיש שהוא עובר לעבוד על אוטומט - וזה נגד את כל תפיסת עולמו. הוא חש מבולבל משום שמצד אחד רצה ושמח לעזור למשפחתו ומצד שני הרגיש שהוא מוותר על עצמו.
בעבודה המשותפת שלנו הוא למד איך לחלק את הזמן שלו. איך לעמוד על כך שיש לו שעות שהן רק עבורו ושעות שהן עבור הכלל. איך להעביר את המסר למשפחה לא ממקום כועס כי אם ממקום של שיתוף. איך כולם יוצאים מרוצים מהפלונטר המשפחתי שנוצר - ולא משום כוונה רעה של מי מהצדדים.
אז לפני שאתה עושה עבור אחרים, תעשה קצת לעצמך. אני מאמינה שזמן איכות פרטי, אישי, שאינו כולל את בן או בת הזוג או המשפחה המורחבת, יכול להביא אנרגיות חדשות ומעוררות.
ההחלטה לפרגן לעצמך בלבד תניב צרכים חברתיים חדשים. כשאנחנו מלאי אנרגיה ומרגישים טוב עם עצמנו, אנחנו חולקים זאת עם הקרובים אלינו. היכולת לדעת למנן בין הצרכים האישיים והצרכים הזוגיים והמשפחתיים היא נכס.
אפשר ללמוד לעשות זאת. אל תוותרו, לא על עצמכם, לא על הזוגיות שלכם ולא על משפחתכם. אפשר גם וגם וגם.
יעל חביב - מפגשים ברומו של גיל. הרצאות, סדנאות, ייעוץ זוגי ואישי. ניתן ליצור קשר במייל, בפייסבוק או בטלפון 050-6803313
