ענבל עומר (50), נשואה לאלי ואם לשלושה (רון, נויה וגלעד) מתגוררת בישוב שקד בצפון השומרון, היא מנהלת המכירות הארצית של מערך טעם הטבע- הירקות השטופים הטריים בשטראוס. היא גדלה בקיבוץ מצובה בצפון, ועם פרוץ המלחמה פונו הוריה מביתם. במקביל נותק כמעט לחלוטין הקשר עם שני ילדיה החיילים, והאתגר הגדול היה להמשיך ולספק ירקות לכלל אזרחי המדינה.
ספרי על התפקיד שלך בשטראוס
"אני עובדת 20 שנה בחברה ושנתיים בתפקיד הנוכחי בו אני אחראית על כל המכירות והפצת הירקות השטופים למדינת ישראל. מדובר בירקות עם תוקף קצר: 7-8 ימים, אחרת הכול נובל בשדה. ההשפעה הראשונה של המלחמה הייתה שפתאום אין ירקות בשוק, ואת כל הזמן צריכה לתת פתרונות חדשים- אין מצב שלא נספק ירקות בזמן מלחמה".
כיצד חווית את ה-7 באוקטובר?
"זה תפס אותנו עם שני ילדים בצבא. הבן שלי היה צריך להשתחרר ב-8 באוקטובר. באותה שבת תוך שעתיים הוא כבר לא היה בבית. הוא שייך לפיקוד העורף בצפון וכמעט לא היה קשר אתו. הבת שלי היתה בקורס קצינים באבטחה יישובית בדרום הר חברון, וגם איתה הקשר לא היה רציף. היינו אמורים לטוס לטיול באיטליה, לחגוג יום הולדת חמישים, וכמובן שהכל התבטל בשנייה. ההורים המבוגרים שלי פונו מבתיהם והתחלנו לחפש להם פתרון. המלחמה תפסה אותנו באופן קשה, לא רק בהיבט האישי אלא גם בעבודה. המפעל נמצא בקיבוץ "ברור חיל" ורוב השדות שלנו בעוטף. הכל נסגר ביטחונית, לא היה קטיף, היינו צריכים לחשוב מהר מאוד על פתרונות. למרבה המזל יש לנו מקום נוסף בצפון השרון, אז הצלחנו להוציא סחורה בצורה מבוקרת. לא היה פשוט".
מה השתנה מאז בחיים האישיים ובעבודה?
"היינו צריכים לתכנן מערך חדש של הפצה. הקמתי חמ"ל במחסן בשוהם, ופשוט דאגנו לרצף אספקה. זו אחת המשימות הכי חשובות שלנו בשטראוס: אוכל זה מוצר בסיסי וחייבים לדאוג לתושבים בכל מצב. הביקוש היה מטורף כי יצאה ההודעה המפחידה של פיקוד העורף להכין בבתים אוכל ל-72 שעות, מה שהכניס את כל המדינה לבהלה וריצה לסופרמרקטים.
"היה קושי ללקט את כל ההזמנות, המפיצים לא יכלו להיות כל היום על הכבישים והיו אזורים שנסגרו לתנועה. גם המצב הנפשי היה מאוד קשה, יש לנו אנשים שנרצחו או שמישהו מהמשפחה נרצח או נחטף. אחרים סבלו מאזעקות וירי הטילים. המצב היה מורכב, אבל הבנו שאנחנו במשימה מטורפת ויש לנו חשיבות עצומה: לתת מענה ולשמור על החברה הישראלית חזקה גם בעורף. זו הייתה עבודה בסיטואציה מאוד קשה, בתנאים של אי וודאות אבל עם הרבה אחריות לאומית לאזרחים".
כיצד החברה יצרה עבורך אמצעי תמיכה?
"אחד הדברים שהופכים את שטראוס לחברה מיוחדת זו מערכת התמיכה לעובדים. אישית, היה לי מאוד קשה שאיבדתי כמעט קשר עם הבת שלי. 28 יום לא ראיתי אותה. אחד המנכ"לים הבחין בזה ואמר לי: 'ענבל משהו עובר עלייך'. סיפרתי לו, והוא אמר 'מחר את מגיעה לפתח תקוה, יחכה לך שם הקב"ט הבכיר עם רכב משוריין וייקח אותך לנויה'. נסענו כמעט 3 שעות בכל כיוון, וזכיתי לעשרים דקות של אושר עילאי. אני לא יכולה להסביר עד כמה. ראיתי את הילדה שלי ובכיתי את חיי. אבל זה נתן לי כל כך הרבה כוח. ידעתי שעכשיו אני יכולה להמשיך הלאה במשימה שלי. שטראוס מוכיחה את עצמה כל הזמן מחדש. התאהבתי בה לפני 20 שנה כשהגעתי לריאיון עבודה בהיריון, וזה לא טריוויאלי שהם הסתכלו לי בעיניים ואמרו: 'עכשיו את חותמת'. זו חברה מאוד ערכית".
מהם האתגרים העיקריים שאת מתמודדת איתם מפרוץ המלחמה?
"ברמה האישית זה מאוד קשוח כשיש ילדים חיילים, אבל אני יודעת שיש פה חברה שיש לה אחריות כלפי הציבור ואת עדיין צריכה גם וגם. אז בסדר, תפלי שנייה, תנגבי את הדמעות ותמשיכי במשימה. יש פה משהו מאוד חזק וחייבים להיות שם. לראות את הילדים שלי מתבגרים ככה. יש לנו פה חתיכת דור שהתבגר ברגע, ובאמת אפשר לסמוך עליהם".
יש רגע אחד שנחקק בזיכרונך מהחודשים האחרונים?
"הרגע בו נסעתי ברכב משוריין להר חברון כדי לראות את הבת שלי. זה רגע שלעולם לא אשכח".
איזה דברים גילית בעצמך ולא ידעת שקיימים?
"כמה שחשבתי שאני חזקה לא ידעתי עד כמה. כל פעם אני בשוק איך אני אוספת את עצמי מחדש ולא מאפשרת לעצמי ליפול. גם העובדה שיש לי תעסוקה משמעותית נותנת לי סיבה לקום בבוקר".
איזה מסר אופטימי את רוצה להעביר בתקופה המורכבת הזו?
"אנחנו ננצח ונחזור להיות הרבה יותר קשובים ואוהבים. הרבה יותר מאוחדים. אני מאמינה שגם נייצר מדינה שתהיה טובה לילדים של כולנו".
הכי טרי שיש - 5 עובדות על מפעל הירקות הטריים "טעם הטבע"
- ב-7.10 המפעל נסגר ונפתח שוב כשבועיים מפרוץ המלחמה.
- במפעל עובדים במתכונת מלאה בהתאם לתוצרים החקלאיים מהעוטף.
- המפעל מייצר את הירקות השטופים והארוזים תחת המותג טעם הטבע.
- במיקומו הנוכחי, המפעל פתוח כארבע שנים.
- ירקות טריים מגיעים מדי יום מהחקלאים בדרום, אשר נשטפים, נחתכים, נארזים ומופצים בכל רחבי הארץ.
- בחסות קבוצת שטראוס -
פורסם לראשונה: 09:02, 06.03.24
