מהו בעצם תפקידו של המנהל המקצועי? ההגדרה בוויקיפדיה אומרת: "המנהל הספורטיבי או המקצועי נמצא למעשה בתווך בין המאמן להנהלה, כשמצד אחד ידיעותיו בכדורגל מאפשרות לו לייעץ להנהלה ולסייע לקבל החלטות ולתכנן השקעות בצורה נכונה ומצד שני הוא מאפשר למאמן להתמקד באימונים ובביצועי הקבוצה על המגרש. המנהל המקצועי, כשזה מגדיר מדיניות ושיטות עבודה במועדון, יכול גם לאפשר המשכיות ויציבות כשמאמנים מתחלפים. לרוב מעורב המנהל המקצועי גם ברכישות שחקנים, בבחירת אנשי הצוות המקצועי ולעיתים גם במחלקות הנוער". בהמשך כתוב שם: "לעיתים, בעקבות היעדר ההגדרה הברורה לתפקיד, נוצרים חיכוכים בין המנהל המקצועי למאמן".
1 צפייה בגלריה
חיים שאבו
חיים שאבו
חיים שאבו
(צילום: עוז מועלם)
וזאת בדיוק הבעיה. הגדרת תפקידו של המנהל המקצועי לא סגורה עד הסוף ומשתנה ממועדון למועדון, וממנהל מקצועי אחד למשנהו. יחסי העבודה הם לא פעם פועל יוצא של היחסים הבינאישיים בין הדמויות המעורבות, וגם יכולים להשתנות אם הדמויות מתחלפות או רבות ביניהן. ותתפלאו, זה קורה לא רק במדינתנו המזרח תיכונית אלא גם במועדונים הכי אירופאים ומתורבתים שיש.

משפיגל עד קרויף

הראשון שניסה להכניס את התפקיד לארץ היה גיורא שפיגל, אחד הג'נטלמנים הגדולים של הכדורגל הישראלי, שמאס בחיים כפויי הטובה ורווי התככים של המאמן ורצה להכניס לענף מקצוענות לשמה. ב־2007 מינה אותו ארקדי גאידמק למנהל המקצועי של בית"ר ירושלים, לצד המאמן יצחק שום, וזה עבד מצוין למשך עונה אחת, כשהקבוצה זכתה בדאבל. אלא שאז הגיע הקיץ, בית"ר הודחה מאירופה עם חמישייה שספגה מוויסלה קראקוב, שפיגל התפטר מתפקידו – ומאז למעשה נעלם מהנוף.
תפקיד המנהל המקצועי זכה בארץ לעדנה מחודשת ארבע שנים מאוחר יותר, עם מינויו של ג'ורדי קרויף במכבי ת"א. ההצלחה הייתה מיידית, עם שלוש אליפויות ברציפות לקבוצה של מיץ' גולדהאר. במכבי חיפה ניסו לחקות את המתכונת עם מו אלאך וטור כריסטיאן קרלסן, אבל בלי הרבה הצלחה. כנראה שזה עובד טוב יותר כאשר הבעלים יושב רחוק בקנדה ולא במשרדיו ברחוב המסגר בת"א.
אבל כמו שקרויף החזיר לארץ את תפקיד המנהל המקצועי, הוא גם זה שסימן את התפנית במעמד שלו כשירד מהיציע למגרש כדי להחליף את המאמן, תחילה זמנית ואחר כך באופן קבוע. גם בזה מכבי ת"א קבעה טרנד, וקבוצות נוספות חיקו אותה. היא עצמה נתנה לברק יצחקי מינוי של מאמן זמני בין עזיבתו של פטריק ואן־לוון להגעתו של מלאדן קרסטאיץ'. והוא לא היה לבד. אליניב ברדה עשה זאת בהפועל באר־שבע ועומר גולן במכבי פ"ת, ואפילו הפועל ירושלים בכדורסל אימצה את השיטה עם יותם הלפרין. יצחקי וגולן לא נהנו מהמינוי הזמני – ראו את זה על הפנים שלהם בכל רגע שעמדו על הקווים – והם חזרו לתפקידים המקוריים שלהם. ברדה, לעומתם, התאהב בתפקיד וחתם לשנתיים נוספות. האהבה מהיציעים, אור הזרקורים וגם הגביע שהניף בסיום העונה שכנעו אותו לעשות הסבה מקצועית, אבל השאלה היא אם זו לא הייתה מלכודת דבש ומה יקרה במשבר הרציני הראשון. מאמנים הרי לא שורדים אצלנו יותר מדי זמן, ורק חלק קטן מהם מצליח להחזיק מעמד עונה שלמה. ברדה יודע את זה ולא מיהר לקבל את תפקיד המאמן, הוא גם לא בטוח שהחזרה לעמדת המנהל המקצועי מובטחת לו.

 רועי כהן, שאבו וגולן

גם להפועל כפר־סבא היה בעונה שעברה מנהל מקצועי, אבל הרומן לא החזיק מעמד יותר משנה אחת – והכתובת הייתה על הקיר. כבר עם מינויו של רועי כהן בקיץ שעבר לא היה ברור מדוע צריך את הפונקציה הזאת במועדון שהבעלים שלו הוא שחקן עבר מפואר ומאמן מצליח בארץ ובחו"ל וגם היו"ר שלו (שהוא במקרה הבן של הבעלים) היה מאמן ושחקן בעצמו. רועי כהן נראה כמו גלגל חמישי בעגלה שמקרטעת גם ככה, ובמהלך הקיץ הנוכחי גם הוא הרגיש ככה. דעתו המקצועית לא התקבלה והצדדים עשו הפרדת כוחות אחרי מינויו של עומר פרץ למאמן.
המינוי של חיים שאבו בהפועל רמה"ש, לעומת זאת, נראה הרבה יותר טבעי. שאבו היה שחקן ומאמן במועדון, ובמארס הגיע כדי לסייע להציל אותו מירידה. בהתחלה זה נראה כמו ניסיון של ההנהלה לאותת למאמן חיים לוי שמעמדו התערער ושהמחליף שלו כבר מתחמם על הקווים (או יותר נכון, ביציע), אבל אין כמו הצלחות כדי להפיג חששות ולהרגיע את העניינים. חיים לוי מאמן מספיק ותיק כדי להבין איך העניינים בכדורגל הישראלי עובדים, הוא לא עשה פרצופים, שיתף פעולה עם שאבו – וכולם הרוויחו. הקבוצה ניצחה מירידה, שאבו קיבל את הקרדיט שלו וגם חיים לוי לא יצא מקופח. הוא קיבל עוד כמה חודשים בתפקיד המאמן. מה יקרה בעונה הבאה? הכינו את כדורי הבדולח.
המאמן המקצועי של הפועל חדרה הוא קטגוריה נפרדת. פעם היה מושג בקבוצות ספורט שקראו לו "האיש החזק", והוא עדיין מחזיק מעמד במקומות מסוימים. זה האיש ששולט בעניינים גם בלי שיהיו לו תואר מפוצץ ודיפלומה שתלויה על הקיר. הדוגמה הטובה ביותר היא ג'קי בן־זקן, שאסור לו הבעלים של קבוצת כדורגל בגלל עברו הפלילי, אבל תשאלו כל זאטוט באשדוד מי בעל הבית האמיתי של הקבוצה מליגת העל – והוא יגיד לכם. בחדרה זה אורן גולן, אבל אם תחפשו ברשימת בעלי התפקידים של הקבוצה באתר ההתאחדות לכדורגל, לא תמצאו שם את שמו. הגדרת התפקיד שלו היא יועץ מקצועי למועדון, אבל בפועל הוא מייעץ רק לעצמו. הוא הקובע, הוא המחליט, הוא ממנה את המאמנים והוא מפטר אותם. בקיצור, מנהל מקצועי כל יכול.