הרעננים חוגגים את הזכייה. "נייצג את המדינה בכבוד" | צילום: פרטיהרעננים חוגגים את הזכייה. "נייצג את המדינה בכבוד" | צילום: פרטי
הרעננים חוגגים את הזכייה. "נייצג את המדינה בכבוד" | צילום: פרטי
(הרעננים חוגגים את הזכייה. "נייצג את המדינה בכבוד" | צילום: פרטי)
זה היה משחק גמר לפנתיאון. קצב מסחרר, שערים נהדרים, מהפכים אדירים והארכה דרמטית, שבסיומה קבוצה אחת שנשארה עם המחמאות והשנייה עם כרטיס לאליפות העולם.
מתוך יותר מ-300 בתי ספר ברחבי הארץ, היו אלה שתי נציגות מהשרון שהעפילו לגמר אליפות התיכונים הארצית בכדורגל אולמות, שהתקיימה בשבוע שעבר — תיכון חדש מהרצליה ותיכון אביב מרעננה, שהביאו הרבה כבוד לאזור, אחרי משחק גמר פנטסטי, שכלל לא פחות מארבעה מהפכים לשני הכיוונים. אבל אחרי שהעשן התפזר היו אלה הרעננים שחגגו את הזכייה באליפות הארצית לאחר ניצחון דרמטי, 6:7.
הצד השמח
אז מה היה לנו שם? שימו לב ונסו לעקוב: רעננה הוליכה 0:1, הרצליה עשתה מהפך גדול וירדה למחצית ביתרון 1:3. רעננה בעוד מהפך משוגע עלתה ל-3:4. גמור? ממש לא. הרצליה יצאה להתקפה אחרונה במשחק, וממש בשניית הסיום הצליחה להשוות ל-4:4 ולשלוח את המשחק להארכה. גם תוספת הזמן הייתה סופר-דרמטית, כאשר הרצליה ניצלה את האנרגיות של שער השוויון כדי להבקיע פעמיים נוספות ולעלות ל-4:6. עכשיו זה גמור? ממש לא. איכשהו שאבו הרעננים כוחות, הבקיעו שלושה שערים משלהם וחגגו בסיום ניצחון ענק.
את הצוות המקצועי של תיכון אביב מובילים המנהל המקצועי עמי וזאנה והמאמן רועי ברקו. "היה משחק דרמטי מול קבוצה טובה מאוד. היו הרבה יצרים, התלהבות ותשוקה. היה גם מזל, והייתה יכולת, אבל בסופו של דבר הלב הגדול ניצח", אומר וזאנה. "היה דרבי ספורטיבי מאוד, והיה יפה לראות את זה. משחק הוגן בין שתי קבוצות שכיבדו אחת את השנייה. באופן אישי, ההישג הזה עשה לי הרגשה נהדרת. יש לי ריגושים במחלקת הנוער של הפועל רעננה, כאשר אנחנו עוברים משחקים גדולים מול מכבי תל אביב או מכבי חיפה, אבל בתיכון זה קצת אחרת. הכל מאוד חברי, קהילתי, בית-ספרי. אלה חבר'ה שצמאים מאוד להגיע להישג, וזה היה מדהים. אני שמח שזה גרם להם לאושר גדול. כמעט כל השחקנים שלנו משחקים בהפועל רעננה. כאן בתיכון עושים עבודה נהדרת, וכמובן מגיע קרדיט גדול לכל העוסקים במלאכה. לרועי ברקו, יד ימיני, שעשה עבודה גדולה. למנהלת בית הספר אורנה אהרון, לאליסיה כסלו, לצחי קלפנר ולנחמה גנן שעזרו המון לאורך כל הדרך. בקיץ נצא לאליפות עולם בצרפת, וברור שתהיה שם רמה גבוהה מאוד, אבל יש לנו נבחרת טובה וחזקה שתייצג את המדינה בכבוד, ונקווה להגיע כמה שיותר גבוה גם שם".
קפטן רעננה, יהלי כגן. "הישג שכיף להתגאות בו" | צילום: פרטיקפטן רעננה, יהלי כגן. "הישג שכיף להתגאות בו" | צילום: פרטי
קפטן רעננה, יהלי כגן. "הישג שכיף להתגאות בו" | צילום: פרטי
(קפטן רעננה, יהלי כגן. "הישג שכיף להתגאות בו" | צילום: פרטי)
כמעט כל שחקני התיכון הרענני שייכים למחלקת הנוער של הפועל רעננה. הקפטן והשחקן המצטיין במשחק הגמר הוא תלמיד כיתה י"ב ושחקן קבוצת הנוער בהפועל רעננה, יהלי כגן. "זה כיף גדול והישג מתוק לכולנו. הגענו לגמר אחרי דרך מדהימה עם ניצחונות יפים", אומר כגן. "עשינו את ההכנות לגמר בצורה מצוינת. ההתחלה של המשחק לא הייתה קלה. ירדנו למחצית בפיגור 3:1, אבל הרגשנו שאנחנו עולים אחרת לחצי השני וכך קרה. היינו מעולים ועשינו מהפך. קיבלנו תרומה אדירה מהספסל. חצי דקה לסיום הורחק לנו שחקן, והם השוו שניות מהסיום. זה הכניס אותנו לבלאק-אאוט, אבל הצוות דירבן אותנו, ולמרות שהם עוד עלו ליתרון של שני שערים, בהארכה ידענו לעשות עוד מהפך. זה הישג שכיף להתגאות בו".
בקיץ, כאמור, תצא נבחרת בית הספר לייצג את המדינה באליפות העולם, בליון שבצרפת. תיכון אביב כבר הגיע למעמד המכובד בעבר, פעמיים עם נבחרת הבנים, ופעם אחת עם נבחרת הבנות.
"גם באליפות העולם אנחנו מכוונים הכי גבוה שיש", אומר כגן. "עד אז נעשה עוד הכנות לקראת הטורניר המיוחד הזה. אנחנו מגיעים לשם עם רצון להגיע כמה שיותר רחוק, ולא סתם כדי להשתתף".
הצד העצוב
בצד המפסיד, האווירה כמובן הרבה יותר מדוכדכת. מצד אחד, יש גאווה על ההישג שבההעפלה עד הגמר. מצד שני, אף אחד לא זוכר מי היה הסגן של בר כוכבא, ודאי וודאי כאשר הקבוצה כבר הוליכה ביתרון של שני שערים במהלך ההארכה.
"הייתה חוויית כדורגל גדולה, אבל זה מאכזב מאוד לסיים את הגמר בלי התואר", אומר דני עציוני, המנהל המקצועי של תיכון חדש. "השחקנים עשו מאמץ אדיר, ודרך באמת מרשימה עד לגמר, וחבל לנו שזה נגמר בלי שהצלחנו ללכת עד הסוף, אבל אנחנו כמובן גאים בדרך שלנו. כל הכבוד לרעננה על הניצחון. היה באמת משחק יוצא מהכלל של שתי הקבוצות. כדורגל טוב ומעניין, ובסופו של דבר רעננה ניצחה ואנחנו מאחלים להם בהצלחה באליפות העולם".
הקפטן ניר הלל, תלמיד כיתה י"ב ושחקן הפועל הרצליה, באופן טבעי, מרגיש פיספוס גדול. "עשינו את כל מה שהמאמן אמר לנו, וזה הוביל אותנו כמעט עד התואר. עשינו דרך מופלאה עד הגמר, וברור שזה מאכזב מאוד. תמיד לסיים במקום השני זה מאכזב, אבל מסתכלים על הצד החיובי ועל הדרך שעשינו, על כך שתמיד היינו יחד, גם בהפסדים וגם בניצחונות. ברור שמרגישים פיספוס כי רצינו מאוד להיות באליפות העולם, אבל בסוף מי שמנצח הוא זה שמגיע לו להופיע שם".