אחרי קרוב לשנתיים שבהן לא שיחק כדורסל (למעט משחק אחד לפני הקורונה), וכשהוא מתאושש מפציעה שהעלתה על הפרק את אופציית הפרישה, אבירם זליקוביץ' חוזר לכדרר בליגת העל - באדיבותה של הקבוצה שבמדיה עשה את הפריצה הגדולה שלו, והיא שוב זו שמוכנה לתת לו את הצ'אנס בעונת 2020/21.
זליקוביץ'. "הפכתי להיות אבא, כך שיש פרופורציות בחיים"זליקוביץ'. "הפכתי להיות אבא, כך שיש פרופורציות בחיים"
זליקוביץ'. "הפכתי להיות אבא, כך שיש פרופורציות בחיים"
(צילום: אורן אהרוני )

חימם את הלב

זליקוביץ' בן ה־30 פותח עונה מספר שש בהרצליה. למעשה, אם סופרים את המשחק הבודד במדי הקבוצה בעונה שעברה, זאת כבר עונתו השביעית של זליקוביץ' במועדון, והוא הפך לאחד השחקנים היותר מזוהים עם המועדון השרוני.
עכשיו, אחרי שהרהר ברצינות באפשרות לתלות את הנעליים, הוא מקווה שיוכל לעזור לקבוצה שלו בעונה הקרובה.
"אני ממש בשלבי הסיום של השיקום, מתאושש, מתאקלם ומקווה להיות בריא לתחילת העונה", אומר זליקוביץ' השבוע. "אני מכיר תודה למועדון על כך שאני ממשיך כאן. זה לא מובן מאליו, מה שעשו איתי בהרצליה".
האמת היא שזה באמת נדיר להחתים שחקן בליגת העל אחרי תקופה כל כך ארוכה שבה לא שיחקת.
"עצם זה שבהרצליה הסכימו שאמשיך ושהם בכלל היו מוכנים לשמוע על זה, מאוד ריגש אותי וחימם לי את הלב. אני מאוד שמח על כך. זה חיבור טבעי, אני והמועדון. אני מקווה מאוד שאוכל להחזיר להם על הקרדיט".
כנראה שזוכרים לך כאן חסד נעורים.
"שמע, זה לא מובן מאליו שהשאירו אותי במועדון. אני מאוד מעריך את ההזדמנות הזאת, מקווה להוכיח את עצמי ולהחזיר על האמון בי".
זליקוביץ' עבר תקופה ארוכה וקשה שכללה שתי פציעות, צפייה במשחקים מהיציע והרבה מחשבות. זה התחיל כשנפצע בברך במדי מכבי רחובות, בפתיחת עונת המשחקים לפני שנתיים. קרוב לשנה הוא נעדר, ולאחר שחזר נפצע שוב, הפעם בברך השנייה, אבל החליט לדחות את הניתוח לסיום העונה.
באמצע העונה שעברה חזר להרצליה כדי לסייע לה במשימת החזרה לליגת העל, והספיק לשחק משחק בודד עד שהקורונה הביאה לסיום העונה. ביוני הוא עבר את הניתוח בברך, שממנו הוא מתאושש בימים אלה. איך שלא תהפכו את זה, כבר שנתיים שזליקוביץ' לא משחק כדורסל.
"זה היה מטורף. תקופה קשה מאוד", הוא אומר. "היה את המשחק היחיד ששיחקתי עם הרצליה, והוא החזיר לי את התשוקה ואת הדרייב. הרגשתי ממש טוב, ואמרתי לעצמי שאני לא מוותר. יהיו קשיים, אבל אני לא מרים ידיים ואחזור. אני שמח שסגרתי לעצמי את הפינה הזו של לחזור לשחק. יש לי עבודה קשה. לא שיחקתי הרבה זמן, ואני חייב לחזור לכושר".
היית תקופה ארוכה מאוד בחוץ. עוברות בראש מחשבות על פרישה?
"בטח, חשבתי גם על פרישה. היו רגעים קשים מאוד עם מחשבות שאולי כדאי לי לפרוש. אני בתקופה מאתגרת מאוד, אבל האופי שלי לא נותן לשלילי להתקבל, וככל שהקושי מתגבר, אני מקבל עוד מוטיבציה. אני לא מתכוון לעצור אלא להשיג את הדברים שאני עוד רוצה להשיג".
אני מניח שאלה היו שנתיים מאוד מאתגרות עבורך.
"כמעט שנתיים לא לשחק זה מטורף. היו רגעים שאמרתי לעצמי 'אולי נוותר וזהו?' אבל חונכתי אחרת לגמרי. אני לא מרים ידיים לעולם".

אבא גנוב

זליקוביץ' נמצא במקום השמיני ברשימת קלעי כל הזמנים של המועדון ההרצלייני, עם 1,133 נקודות. שמונה נקודות חסרות לו כדי לעבור את טרנס רנצ'ר, 24 כדי לחלוף על פני ג'רוד סטיבנסון ו־57 כדי לטפס גם מעל קוקי בלצ'ר ולתפוס את המקום החמישי המאוד מכובד. לאמיר כץ, מלך הסלים ההרצלייני (2,024 נקודות) הוא כבר לא יגיע, אבל זליקו תופס מקום של כבוד בספר דברי הימים של בני הרצליה.
"אני שמח וגאה על התרומה שלי, והלוואי שאצליח לתת עוד", הוא אומר. "אנסה להתקדם ברשימה המכובדת הזאת. המטרה שלי בסופו של דבר היא לסיים הכי גבוה שאפשר. ביום שאפרוש ארצה שהחותם שלי יוטבע בצורה משמעותית. אני מרוכז בהצלחה של הקבוצה, ואעשה את המקסימום כדי לסייע לה לנצח משחקים. על הדרך, אם אצליח להגיע גם לתארים אישיים, אשמח מאוד".
הפכת לסוג של סמל בהרצליה.
"נכון, ואני שמח על כך. תמיד הרגשתי מחובר למועדון הזה. זה תמיד היה הבית האמיתי שלי. אני שמח שהמועדון עוזר לי והחזיר לי את שמחת החיים וחדוות המשחק. כל המצב עם הקורונה היה לא פשוט. זה קצת מנחם לחזור ולעסוק במה שאני אוהב. אני מקווה שהעולם יחזור לתפקוד ונחזור לשגרה. לגביי באופן אישי, אני מקווה שאצליח להתגבר על הפציעה ועל הקשיים, ואחזור לעשות את מה שאני יודע לעשות הכי טוב".
מה באמת אתה חושב על הספורט בצל הקורונה? בכדורגל קבוצות שלמות נדבקות ומשחקים נדחים מדי מחזור. מה יהיה בכדורסל?
"המצב לא קל. אנחנו לא יכולים להתכחש לקורונה, אבל צריכים ללמוד לחיות לצד הדבר הזה. אי אפשר לעצור את העולם. לפחות כשהספורט עובד, תהיה קצת נחת לאנשים בבית. זה חשוב ויכול לרומם קצת את הרוח".
בתוך אותן שנתיים קשות ללא כדורסל, יש גם נקודות אור. הגדולה שבהן היא לידתה של בתו בפסח האחרון, מה שהפך את זליקוביץ' לאב גאה במיוחד.
"הפכתי להיות אבא, כך שיש פרופורציות בחיים", הוא אומר. "זה שינה את חיי ונתן לי פרספקטיבה אחרת. הכניס לי הרבה אור ושמחה לחיים. אשתי ואני אמרנו שזאת נקודת האור בקורונה".
אתה רואה את עצמך מסיים את הקריירה בהרצליה?
"כמובן. זאת המטרה. אני עוד מעט בן 31, והלוואי שאתן עוד כמה שנים. הייתי במקום מאוד נמוך, ועצם זה שאני חוזר לשחק, זה כבר מבחינתי וואו אחד גדול. לפני כמה חודשים המצב היה על הפנים. היום חושבים קדימה וחיובי. אשמח לשרת ולפרוש בסופו של דבר בבני הרצליה".
איזו הרצליה נראה העונה?
"תהיה קבוצה טובה. יש שילוב של צעירים עם זרים טובים. אין חשיבות לקהל כרגע, כך שאין משקל למשחקי בית וחוץ. אני מאמין בקבוצה שלנו. בנו כאן קבוצה טובה עם סגל חזק ומאוזן. רק שנהיה בריאים ונעשה עונה טובה".