כשמקס היידגר הגיע לישראל ולמכבי תל אביב הוא לא חשב שכל כך מהר הוא יעבור ממאבקי היורוליג למאבקי התחתית של בני הרצליה. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד, והשחקן היהודי־אמריקאי מנסה עכשיו לסייע לעולה החדשה לצאת מהפתיחה הזוועתית שלה, ולהשאיר אותה בליגה. היידגר היה רכש מפתיע של הצהובים בקיץ, אבל בסגל העמוק של מכבי לא מצא את מקומו ועבר להרצליה, שם יקבל דקות משחק, והרבה.
במצב הסתגלות
"אני בסך הכל כמה ימים כאן במועדון ואני מתרגל לדברים", אומר הרכש החדש. "זה נראה כמו מועדון משפחתי וחם שרוצה לצאת מהמצב שלו מהר מאוד, והוא יעשה את זה. בשביל זה הגעתי. כדי לסייע למועדון לצאת לדרך חדשה".
מכבי תל אביב הייתה התחנה הראשונה של הגארד בן ה־23 מחוץ לארה"ב, ולאחר שלא שותף ביורוליג ורק בשני משחקי ליגה מול בני הרצליה והפועל חיפה, הגיע בהשאלה לשכנה הצפונית. במשחק הראשון שלו מול גלבוע הוא אמנם תרם 12 נקודות אך לא הצליח למנוע את הפסדה השישי של העולה החדשה, שעדיין מחפשת ניצחון ראשון בליגה.
"היו להרצליה כמה הזדמנויות לנצח משחקים. כשהייתי במכבי תל אביב הרצליה לקחה את המשחק מול מכבי להארכה ולא הייתה רחוקה מלנצח. גם נגד גלבוע זה לא היה רחוק. אמנם נכנסנו לבור אבל יצאנו ממנו, ועם עוד קצת יכולת וקצת מזל יכולנו גם לנצח".
היידגר הגיע לאחר הפציעה של יאיר קרביץ, שהשאירה את הרצליה עם רכז אחד בלבד. במכבי הוא לא ראה כאמור דקות, והעסקה השתלמה לכל הצדדים.
"הגעתי להרצליה על מנת לשחק ולעזור לקבוצה. אני אעשה את הכי טוב שלי, את זה אני יכול להבטיח לכולם. אני לומד את הקבוצה ואת הדרך של המאמן ואני בטוח שבקרוב מאוד נראה גם נצחונות והצלחות מהקבוצה".
בינתיים רואים מהרצליה רק הפסדים.
"לא קל לפתוח בצורה כזו, אבל זו המציאות וצריך להתמודד איתה. יש הרבה כישרון בקבוצה ואם מסתכלים על ההפסדים, זה לא שהקבוצה מובסת בכל משחק. כולם עושים כאן מאמצים גדולים לצאת לדרך חדשה, ואני בטוח שנראה את זה".
אתה רואה בקבוצה אמונה שאפשר להצליח?
"ברור שזה מבאס להפסיד ככה, אבל אף אחד לא מסתובב עם הראש למטה. עובדים קשה על הדברים שצריך, ובעזרת האמונה והביחד יגיעו גם התוצאות החיוביות".
איך זה לעבור מהקצפת של מכבי תל אביב ללחם של הרצליה?
"זה מעבר חד אבל מאתגר מאוד. כשהגעתי למכבי ידעתי שישנה האפשרות שישאילו אותי לקבוצה אחרת, כך שאני מקבל את הדברים בהבנה. אני בטוח שאם אעשה עבודה טובה אחזור למכבי, ואולי גם אמשיך הלאה, אני לא יודע. אני רוצה להיכנס לעניינים בהרצליה, לשחק ולעזור לקבוצה, ונראה מה יקרה. אני חתום במכבי לכמה שנים, כך שנראה איך הדברים יתקדמו. אני מרוצה מאוד מהמקום שאני נמצא בו כרגע".
בהשגחת אבא
היידגר נולד בלוס אנג'לס להורים שהיגרו מגרמניה. אמו יהודייה, בעלת רשת קוסמטיקה נחשבת בארה"ב, ואביו היה גולש סקי מקצועי באוסטריה. "העובדה שאבי עסק בספורט עזרה לי בדרך שלי. הוא סייע לי הרבה. הוא היה מוכשר בתחום שלו ואפילו היה אמור לייצג את אוסטריה באחת האולימפיאדות, אבל פציעה לפני פתיחת המשחקים מנעה זאת ממנו. גם עכשיו, כאשר אני פעם ראשונה מחוץ לבית, הוא מנהל איתי שיחות ומעודד אותי להצליח".
בבית התרגשו שהילד הולך לשחק בארץ הקודש: "אמא וסבתא שלי היו מאוד נרגשות לשמוע שאני הולך לשחק בישראל. נכון שהקורונה קצת משבשת את החיים, אבל אני שמח להיות בישראל ולשחק כאן. זה סוג של הגשמת חלום, כי אני יהודי ומרגיש שהגעתי לשחק בבית. אני מאוד מרוצה מההחלטה להגיע לשחק בליגה הישראלית ובכלל לחיות בישראל. זו הפעם הראשונה שלי בארץ. הלוואי שהייתי מגיע לישראל לא בתקופה של הקורונה".
איך אתה באמת מסתדר עם הקורונה, ועוד לבד בישראל?
"זו הרפתקה מאתגרת עבורי. אף פעם לא נאלצתי לדאוג לעצמי ולחיות לבד, ועכשיו אני לומד איך לעשות זאת. המדינה הזו נהדרת ומאוד כיף וקל להתאקלם כאן. אני נהנה מאוד, לומד קצת עברית".
השבוע הוא עבר מתל אביב להרצליה, להיות קרוב יותר ליובל: "שמעתי שיש כאן את המסעדות הכי טובות בארץ. חבל שאי אפשר בינתיים לשבת בהן, אבל נחכה לרגע".
כמו כמעט כל ילד שנולד בסוף שנות ה־90 באל.איי ואהב כדורסל, הוא אהד את הלייקרס. "גדלתי כמובן כאוהד של הלייקרס. בשנים האחרונות הקליפרס הפכו לקבוצה חזקה מאוד, אבל כשהייתי ילד הם היו קבוצה חלשה והלייקרס שלטו ללא עוררין. גדלתי על השושלת של קובי ושאק וכולנו אהדנו אותם. בבית הספר כולם אהדו את הלייקרס. חגגנו אליפויות והיו שנים מדהימות. הסיפור של קובי היכה בכל העולם, אבל תתארו לכם מה היה בלוס אנג'לס ולאוהדי הלייקרס עם הליכתו של אגדת הכדורסל הזו. הוא היה המודל של כולנו. אין ילד באל.איי שלא אהב אותו. כדורסלן אדיר וסיפור טראגי מאוד".
כשהתחיל היידגר ללמוד באוניברסיטת סנטה ברברה התכנון היה בכלל לעבוד בעולם הפיננסים, והוא הלך ללמוד כלכלה לצד הכדורסל. כמה פציעות גרמו לו לחשוב ששחקן כדורסל הוא לא יהיה. בנקאי אולי כן. אבל בסופו של דבר, עונה שנייה נהדרת בקבוצה באוניברסיטה הורתה לו את הדרך.
היידגר נחשב למתאזרח ויכול לשחק בנבחרת ישראל. רק שקודם הוא צריך להוכיח שמקומו ראוי להיות במדים הלאומים: "עוד אחת מהמטרות שלי היא לגלות יכולת גבוהה ולהצטרף לנבחרת. זה יהיה עוד חלום קטן שיתגשם. הלוואי שזה יקרה. זה יהיה כבוד גדול עבורי לייצג את נבחרת ישראל".