בבני הרצליה כבר הבינו מזמן שכל מי שדיבר על טיול של אחר הצהריים בדרך לליגת העל, לא ידע על מה הוא מדבר. הקבוצה ספגה כבר ארבעה הפסדים לעומת עשרה ניצחונות, והדרך חזרה לבמה המרכזית של הכדורסל הישראלי תלווה בהרבה זיעה ועצבים.
מי שאמור להתגבר על כל המכשולים בדרך הוא אנתוני פישר, שהגיע בקיץ להרצליה אחרי שתי עליות ברציפות לליגת העל. בשנה שעברה עשה זאת עם מכבי חיפה, ולפני שנתיים עם הפועל באר שבע. העונה הוא ינסה לסגור טריפל, וביום שלישי סחב את הרצליה לניצחון חוץ חשוב בגליל עליון 89:91 עם 27 נקודות (10 מהן ברבע האחרון), מתוכן חמש שלשות.
פישר. "ישראל הפכה לבית השני שלי"פישר. "ישראל הפכה לבית השני שלי"
פישר. "ישראל הפכה לבית השני שלי"
( צילום: עודד קרני, באדיבות המועדון)

ממוקדי מטרה

"הביאו אותי כדי שאתרום מהניסיון שלי במעמדים האלה", אומר הגארד הישראלי-אמריקאי, שיחגוג 34 בשבוע הבא. "אני מרוצה מאוד בהרצליה. זה מועדון מצוין, התנאים נהדרים. למועדון יש מסורת ארוכה בליגת העל, והמטרה היא כמובן להחזיר אותו למקום שבו הוא ראוי וצריך להיות. אם כולם יהיו ממוקדי מטרה, זה יקרה ונעשה את זה".
חשבתם שזה יהיה טיול לליגת העל, אבל מהר מאוד הבנתם שזה לא המצב.
"לא יודע מה חשבו אחרים, אני ידעתי שלא יהיה קל. יש לי ניסיון בליגה השנייה, ומי שמכיר את הליגה השנייה בישראל יודע כמה היא תחרותית וקשוחה, וכמה קשה להבטיח את העלייה דווקא כי אתה קבוצה גדולה ופייבוריטית. כל קבוצה מגיעה למשחק מולך בטירוף, והקרבות קשים מאוד. צריך סבלנות ואופי חזק כדי לעמוד במשימה. זאת דרך ארוכה, ויש נפילות בדרך".
יש נפילות וגם מכת פציעות.
"עברנו לא מעט פציעות, אבל זה לא צריך לשמש כתירוץ מבחינתנו. יש סגל טוב, וכל אחד שעולה צריך לתת עבודה. יש לנו את מיקי, שהוא מאמן נהדר, ואת הצוות המקצועי, והם יודעים מה לעשות ואת מי לשבץ באיזה מקום, ולעשות את ההתאמות הנכונות כדי שנסתדר עם מי שכשיר ומוכן. אני מקווה שכולנו נהיה בריאים וכשירים כדי להעלות את הקבוצה ליגה. אנחנו צריכים לסיים באחד המקומות הראשונים כדי ליצור יתרון בפלייאוף, ומשם ללכת עד הסוף".
עד לא מזמן לא היה ברור כמה עולות יהיו, אבל בסופו של דבר מסתמן שכן יהיו שתי עולות.
"כן, כך הבנו, אבל זה עוד לא בטוח במאה אחוז, כך שאסור לנו לסמוך על זה. כלומר, אנחנו צריכים לסיים במקום שבוודאות יוביל אותנו לליגת העל, וזה המקום הראשון. זה משוגע לגמרי שזה לא נקבע בתחילת העונה. לא שמעתי על דבר כזה, אבל אני שחקן כדורסל ולא איש מינהלה, וצריך לדאוג שעל המגרש, הקבוצה שאני משחק בה תעשה את העבודה".

היום שאחרי

זאת השנה השביעית של פישר בישראל. למעט עונה אחת בנהריה, שאיתה שיחק בליגת העל, הוא שיחק בלאומית, כאשר הרצליה היא התחנה השישית שלו. המסע הישראלי התחיל בהפועל עפולה, לאחר מכן בהוד השרון, ברמלה, משם לנהריה, ואז שנתיים בהפועל באר שבע ועונה במכבי חיפה, כאשר עם שתי האחרונות העפיל לליגת העל. אם יצליח לעשות זאת גם השנה עם הרצליה, יקבל תעודה רשמית של קבלן העליות.
"לשמחתי, הצלחתי לעזור להעלות שתי קבוצות לליגת העל, ואני מקווה לעשות את זה העונה בפעם השלישית", הוא אומר. "הביאו אותי להרצליה כדי שאתרום מהניסיון שלי, ואני צריך להחזיר להם בעבודה קשה, ולעמוד במטרות שהמועדון הציב לנו. יש כאן חבר'ה צעירים ומוכשרים, ואני צריך לעזור להם לבוא לידי ביטוי, וזה מה שאני מנסה לעשות".
די נתקעת בליגה השנייה. למה לא ניסית להטביע חותם בליגת העל?
"עשיתי עונה אחת בנהריה, אבל אחר כך יצא שהגעתי לקבוצות בליגת המשנה. בשנים האחרונות שיחקתי בקבוצות עם שאיפות גדולות, וזה לא פחות מאתגר מלשחק בעוד קבוצה בליגה הראשונה. אולי אם אעלה עם הרצליה, אשאר ואשחק בליגת העל".
פישר קיבל אזרחות ישראלית לאחר שהתחתן עם ישראלית. לשניים שני ילדים, ילדה בת ארבע וילד בן שנה. לא מזמן השניים נפרדו, אבל הם מקפידים לשמור על קשר טוב למען הילדים. האם והילדים גרים בקריית מוצקין, ופישר מבקר את הילדים בכל הזדמנות.
"זה לא קל ולא פשוט, אבל מה לא עושים כדי להיות עם הילדים שלך. אני נוסע הרבה מאוד לצפון כדי לבלות עם הילדים, זה חשוב לי מאוד", הוא אומר. "בכל פעם שיש לי הזדמנות, אני נוסע אליהם. למרות המרחק, ברור לי שלא משנה איפה הם, אני רוצה לבלות איתם".
אתה כבר הרבה שנים בארץ, מרגיש ישראלי?
"לגמרי. אמנם השפה לא ממש ברורה לי, אבל אני כל כך הרבה שנים כאן, וכבר מכיר היטב את המנטאליות, ואיך הדברים עובדים כאן. בלי ספק, ישראל הפכה להיות הבית השני שלי. הקמתי כאן משפחה, יש לי ילדים".
אתה כבר בן 34. כבר חושב על היום שאחרי?
"בינתיים אני כשיר ומרגיש נהדר. אני מאמין שאשחק עוד כמה שנים, אבל בהחלט מתחיל לחשוב על היום שבו אפרוש. בטוח שאמשיך לעסוק בכדורסל. כל עוד הגוף יאפשר לי, אמשיך לשחק. וביום שאחליט שדי לי, אבדוק מה אני יכול לתרום לענף הזה שאני אוהב מאוד, ובאיזו דרך. סביר להניח שזה יהיה דרך האימון. זה הכיוון, אבל לך תדע מה יקרה".
תישאר בארץ אחרי הפרישה?
"החיים קשרו אותי חזק לישראל. יש לי כאן ילדים, ואני לא מתכוון להתרחק מהם".