בגיל 53 אפשר כבר לומר ששרון דרוקר הוא אחד המאמנים הטובים והמוערכים בישראל. מי שהחל את קריירת האימון שלו בקבוצות הקט־סל של הרצליה אי שם באלף הקודם, חוזר סוף סוף אחרי אינספור תחנות (16, אם בא לכם לדייק) בארץ ובאירופה לאותו אולם בתיכון "היובל" בהרצליה, שם עשה את צעדיו הראשונים כמאמן.
הרצליה חוזרת לליגת העל אחרי עונה אחת בלבד בלאומית, והרכש הכי גדול שלה הוא האיש על הקווים.
דברים הלכו הפוך
"התחלתי את דרכי כמאמן צעיר בהרצליה. זאת סגירת מעגל יפה עבורי להגיע עכשיו כמאמן ראשי. אני מכיר כאן הרבה מהאנשים. זאביק ברעם חצי גידל אותי, את אלדד אקוניס אני מכיר שנים ארוכות והיו עונות שהיינו מאוד קרובים לשתף פעולה. הפעם זה יצא לפועל", אומר דרוקר השבוע.
בהרצליה החליטו להנחית את דרוקר על הקווים ולהיפרד ממיקי גורקה, על אף שהעלה את הקבוצה לליגת העל. רף הציפיות מהקבוצה עלה בהתאם, ויש דיבורים של ממש על חזרה לצמרת הכדורסל הישראלי.
דרוקר, מצידו, מבקש לצנן מעט את ההתלהבות. "מצד אחד, אני מאוד שמח שלוקחים אותי ומצפים לראות קבוצה טובה ומלוכדת שתשחק כדורסל חיובי", הוא אומר. "מצד שני, אסור להתבלבל לרגע, אנחנו עם התקציב הכי נמוך בליגה. יותר נמוך מבאר שבע ומנס ציונה. זה לא דבר שקל להתמודד איתו, אבל אלדד, לני וכל ההנהלה עושם קסמים כדי שתהיה כאן קבוצה תחרותית וטובה, ובמקום עונה של עלייה וירידה נוכל לתקוע יתד בליגת העל".
התחלת להנמיך ציפיות?
"קשה לי עדיין לאמוד את הליגה, איך היא תיראה עם הקורונה, השינויים וכל מיני דברים ופרמטרים שנכנסו למשוואה בחודשים האחרונים. אני חסיד גדול בלהתרכז בעצמנו. אם נהיה יחד קשוחים ותחרותיים, נוכל להגיע לכל מקום. עשיתי את זה כבר בעבר עם קבוצות בארץ ובאירופה, ואני מאמין בזה".
דרוקר מגיע להרצליה אחרי עונה קשה שעבר בהפועל חולון, כאשר בדצמבר פוטר מתפקידו על אף שהחזיק בחוזה לשנתיים. "בדיעבד, כשאני מסתכל אחורה, הרבה דברים לא הלכו כמו שצריך", הוא אומר. "הרבה דברים הלכו הפוך. דברים שרציתי שיקרו בשנה שעברה, קורים השנה. שחקנים שחשבתי שמקומם לא איתנו, מוצאים את עצמם הקיץ באמת מחוץ למועדון. חולון זה מועדון גדול וציפיתי לקצת יותר סבלנות, כי בדרך כלל אני נוהג להגשים את המטרות והשאיפות של המועדון, גם אם תחילת הדרך פחות טובה. גם אני עשיתי טעויות ובסופו של דבר חבל לי, כי הרגשתי שאנחנו יכולים לעשות דברים יפים יחד והיה חיבור טוב. אבל אלה החיים בספורט ובכדורסל, ואני כבר בבית החדש בהרצליה".
עוד מישהו שנמצא בבית הוא מיקי גורקה, שהעלה את הרצליה לליגת העל ולא קיבל את הקרדיט.
"אני יכול לומר שאני מאוד אוהב ומעריך את מיקי. יש לו דרך מקסימה לטיפול באנשים, הוא מאמן מצוין".
אתה לא חושב שיש כאן סוג של חוסר צדק ספורטיבי? מאמן שפוטר בגלל חוסר הצלחה מקבל קבוצה בליגת העל, ומאמן שעשה עונה מוצלחת הולך הביתה.
"זאת שאלה קצת פרובוקטיבית. כאשר אתה בוחר במאמן אתה לא מסתכל רק על העונה האחרונה שלו, אתה בודק את כל הקריירה שלו ומה הוא יכול לתרום. אני לא צריך להעיד על עצמי, על כמה פיינל־פור עשיתי, וכמה שנים אימנתי באירופה. אני לא חושב שאני צריך להתנצל על כך שאנשי הרצליה בחרו בי לאמן את הקבוצה. זה שפוטרתי מחולון זאת מהמורה בדרך, אבל זה לא אומר שגמרתי את הקריירה".
אני מקווה בשבילך שלא שכחת את היוונית שלך מהתקופה שאימנת באריס סלוניקי, כי זאת השפה שתשלוט העונה על הקווים בליגה הישראלית.
"יש לי ביקורת גדולה בעניין הזה, ולא בגלל שמכניסים זרים לכדורסל כאן, כי אתה לא יכול לעצור את זה. אני פשוט חושב שהכל פרוץ כאן לחלוטין, ואין חוק שמגן על המאמן הישראלי. כשאני מאמן בחו"ל דורשים ממני הישגים וניסיון. יש רף מסוים שצריך לעבור כדי להיכנס ולאמן בכל ליגה באירופה. כאן אצלנו, כל מי שעובר ברחוב ביוון יכול לאמן קבוצה ישראלית. אז נכון שהוא זול יותר, ויכול להיות שזה נוח ליושבי ראש מסוימים, אבל השאלה היא מה העתיד והאופק שאנחנו מראים למאמנים צעירים שלנו, ואיך נוכל לגדל ולקדם מאמנים אם אנחנו מציפים את הליגה במאמנים מיוון, ונצואלה ועוד. אני אומר דברים שמאמנים צעירים אמרו לי. אני יכול לדאוג לעצמי, אבל כמאמנים נצטרך לעשות לזה סוף בכך שיציבו קריטריונים למי שרוצה לאמן כאן".
זה טרנד, או שיושבי הראש לא סופרים את המאמנים הישראלים?
"גם וגם. יש כאלה שנכוו ממאמן ישראלי או שניים והביאו מאמן זר. יש כאלה שפועלים משיקולים כלכליים. חלק מאלה שהובילו למהלך הזה כבר לא נמצאים בקבוצות שלהם. יכול להיות שזה טרנד וזה ייעלם. לא נעים לפתוח טלוויזיה ולשמוע ראיונות רק באנגלית. אנחנו בישראל, להזכיר לכולם. בטוח שבימי קורונה אפשר לגלות סולידריות, ואני מאמין שאנחנו כמאמנים נמצא את הדרך לעצור את הסחף הזה".
יחסים לא טובים
הרזומה של דרוקר הוא מהעשירים שיש. נכון, עדיין אין לו אליפות בארץ (למעט אחת כעוזר במכבי תל אביב), אבל רשימת ההישגים והתארים שלו מפוארת וארוכה: זכייה היסטורית ביול"ב קאפ עם הפועל ירושלים בניצחון הבלתי נשכח על ריאל מדריד, זכייה בצ'אלנג-קאפ עם אוראל גרייט, אליפות בלגיה עם אוסטנד ושנה לאחר מכן גם זכייה בגביע. דרוקר אימן בשישה מועדונים באירופה, והוא מוערך מאוד ברחבי היבשת.
משרה שמאוד קורצת לו, אבל נכון לעכשיו חסומה בפניו, היא אימון נבחרת ישראל. בימים אלה, כשעודד קטש היה עם רגל וחצי בחוץ (אבל חזר לתפקיד בסופו של דבר), דרוקר יודע שלמרות הרזומה העשיר שלו הוא לא יוכל לקבל את התפקיד.
"כל עוד פיני גרשון שם, זה לא יקרה ולא אהיה מאמן הנבחרת", הוא מבהיר. "אני ופיני ביחסים לא טובים מאז שהייתי עוזר המאמן שלו במכבי תל אביב, וכך הדברים נשארו מאז. כל עוד הוא שם, ונראה שהוא ימשיך להיות שם, זה מה שיהיה".
איך אתה חי עם הסיטואציה הבעייתית הזאת?
"אני חי עם זה בשלום. הייתי מאמן העתודה שלוש שנים, הרבה שחקנים גדלו תחת ידיי ואני דמות מקובלת באיגוד, אבל כל עוד הוא שם - אני לא אהיה שם. מה לעשות, לפעמים בחיים אתה צריך להבין לאן נושבת הרוח".
במקום שאמור להיות הכי מקצועי, מסתבר שהכל אישי?
"בהמון דברים הכל אישי. גם כאן הכל אישי".
עשית דברים נהדרים בכדורסל, אבל הדרך לתפקיד הנכסף הזה חסומה בפניך.
"אין מאמן ישראלי שלא גדל ולא חולם להגיע לאמן את נבחרת ישראל. זה עניין של טיימינג. אם יגיע הזמן שלי, אז בשמחה רבה. אם לא, אז לא".
בחזרה להרצליה, דרוקר קיבל לידו קבוצה מגובשת ומלוכדת. למעט אור לאומי שצפוי לנחות בנהריה, דרוקר ירוץ עם מרבית הסגל שעלה ליגה, נוסף על פרנק גיינס וקותי קלארק, הזרים החדשים שהצטרפו, ויאיר קרביץ שהגיע מרעננה.
"יש לנו סגל טוב שעשה עבודה טובה ומגיע לו את הקרדיט להוכיח את עצמו גם בליגת העל. מדובר בשחקנים מנוסים וטובים, ואני בטוח שתהיה לנו קבוצה חזקה בסופו של דבר", אומר המאמן.
מה לא הסתדר עם אור לאומי, שהיה אחד השחקנים החשובים בהרצליה בשנים האחרונות?
"נפגשתי עם אור פעמיים. אלדד נתן לו הצעה מאוד יפה. הוא לקח את הזמן והחליט שהוא רוצה להתרענן במקום אחר, ואני מכבד את זה. הוא תרם רבות למועדון, וצריך לכבד את הרצון שלו".
נכון לעכשיו חסר לך ישראלי בכיר בסגל, אולי אפילו שניים.
"מי אמר? יש לנו תשעה שחקנים בסגל. הבאנו את יאיר קרביץ, ואנחנו חושבים שהוא אחד משחקני העתיד של הכדורסל הישראלי. אני מאוד מאמין בילד הזה וחושב שהוא יכול להתפתח אצלנו. שאר הסגל נשאר מהעונה שעברה. הסגל מאוד מגובש, ומגיע להם צ'אנס אחרי שהם העלו את הקבוצה ליגה. הוספנו עוד שני זרים טובים, ועם זה נלך לקרב".
אתה קולט שאימנת כאן לפני למעלה מעשרים שנה, ואתה חוזר לאמן באותו מגרש מיושן בבית ספר תיכון?
"הייתי מצפה מעיר כמו הרצליה ליותר סולידריות בכל האספקטים. למשל, אנשי עסקים מקורבים שגרים בעיר ויתמכו בקבוצה. הרצליה זאת קבוצה עם מעמד והיסטוריה מכובדת בכדורסל הישראלי. המון שנים בליגה הבכירה, מועדון שעברו בו מאמנים ושחקנים טובים מאוד. הייתי רוצה לראות כאן החל מראש העיר דרך אנשי עסקים שמתאגדים סביב הקבוצה ועוזרים לה לגדול כדי לחזור למקום הטבעי שלה בצמרת הכדורסל הישראלי".
