בדיוק כמו ליגת העל, גם הליגה הלאומית יוצאת לדרך בסוף השבוע, ומחזור הפתיחה שוחק אתמול בערב (חמישי).
כהן וזדה השבוע. "יש חיים מעבר לכדורגל"כהן וזדה השבוע. "יש חיים מעבר לכדורגל"
כהן וזדה השבוע. "יש חיים מעבר לכדורגל"
(צילום: אסף פרידמן)
העונה יציג אזור השרון שתי נציגות בליגה השנייה: הפועל רעננה, שחזרה ללאומית אחרי שבע שנים בליגת העל, ועירוני רמת השרון, שנמצאת שם דרך קבע בשנים האחרונות. שתיהן מכוונות לחלק העליון של הטבלה.
את שתי הספינות הללו ינווטו קברניטים חדשים-ישנים. ליאור זדה חוזר לקדנציה על הקווים ברמת השרון, וגל כהן, ששימש כעוזר המאמן ברעננה במרבית שלבי העונה החולפת, קיבל את המושכות אצל היורדת מליגת העל.
משהו שונה באוויר
עונת 2020/21 יוצאת לדרך כשהקורונה עדיין כאן, ואיתה כל ההשלכות, כולל כמובן היעדר הקהל ביציע.
זדה: "התרגשות בטוח יש, אבל מרגישים גם משהו שונה. לא יצאנו למחנה אימונים. סיימנו עונה, ושבוע וחצי לאחר מכן כבר התחלנו את האימונים. היה קצת מפוזר. טרום עונה לא פשוט. חלק מהשחקנים סיימו עונה שבועיים לפני כן, חלקם לא שיחקו מאז שפרצה הקורונה. הכל היה קצת מבורדק, אבל מתאימים את עצמנו למצב הזה. זה אתגר גדול, אבל מסתדרים".
כהן: "בניגוד לליאור, עבורי זאת עונה ראשונה כמאמן בוגרים, אז כמובן שאני מתרגש מאוד ומצפה להתחלה. חיכיתי להזדמנות הזאת. צריך להסתדר עם המצב. הקורונה פגעה בכולם, אבל מסתדרים עם מה שיש. זה עדיף מאשר לא להיות בכלל בפעילות. גם ככה במקצוע הזה צריך כל הזמן לאלתר, אז גם עכשיו".
לזדה היה חסר גול אחד כדי לרשום הישרדות הירואית עם נס ציונה, מה שהיה כמובן מאפשר לו להמשיך עם הקבוצה בליגת העל.
כהן: "כשליאור קיבל את נס ציונה עם כל המצב מסביב, עם הקורונה, אמרתי שאין סיכוי שהם נשארים. שחקנים שוחררו, הם התחילו להתאמן אחרונים. כשחזרו מהקורונה אמרתי לעצמי שאם הם נשארים זה יותר גדול מהאליפות של איביץ'. ליאור הצליח לגרום לכל הקבוצה להתרכז במשימה, יצר אמונה בשחקנים, הצליח לבודד את הרעשים מסביב והם הצליחו להגיע למצב שהדברים היו תלויים בהם. ליאור עשה שם עבודה פסיכולוגית ומקצועית אדירה. למרות שבמבחן התוצאה זה לא הצליח, הוא עשה שם דבר גדול ועשה לעצמו שירות טוב מאוד".
כהן סומן כמאמן העתיד של רעננה עוד כשהדריך את קבוצת הנוער ועשה עבודה נהדרת. עכשיו הוא קיבל את המפתחות כדי לנסות ולהחזיר את הקבוצה לליגת העל.
זדה: "את גל לא הכרתי באופן אישי, אבל כל הזמן שמעתי שיש מאמן מצוין בנוער של רעננה ושהוא הדבר הבא. לכל אנשי הכדורגל שדיברתי איתם יש חוות דעת מצוינת על גל. ברעננה הוא נקלע לסיטואציה מסוימת במועדון. חוסר סבלנות, לחץ, תוצאה לא טובה באיזה משחק אימון וכדור שלג שכולם נופלים לתוכו. היה ברור שלא הוא צריך לשלם את המחיר, וזה גם הוכח בהמשך. מה שגל עבר בשנה שעברה בקטנה כנראה שיכין אותו למקצוע הזה, שהוא נזיל מאוד. צריך להיות חזקים מנטלית ולהבין שהכל זמני".
גל, למה בעצם הסכמת לחזור לרעננה אחרי כל מה שקרה שם בעונה שעברה?
כהן: "אני חושב שהסיטואציה שנקלעתי אליה הייתה בעייתית. היה המון חוסר מזל במהלך העונה. היו כאן מנחם קורצקי, שהוא מאמן מצוין, ולאחר מכן ניסו אביטן. קרו המון דברים. דברים לא התחברו. ראיתי שאין לי מה להפסיד. אם היינו נשארים זה נס, ואם לא, אז נרד ללאומית ונבנה את הקבוצה מחדש. אבל מישהו למעלה סידר שלא אהיה שם בזמנים האלה. אני שמח שאני מתחיל בנקודת זמן חדשה. אני בונה את הקבוצה, ויכול לקחת אחריות על ההחלטות שאני מקבל. אבחן על פי מבחן התוצאה, ואהיה שלם עם עצמי".
זה לא סוד שמעמד המאמן בשפל.
זדה: "מתמודדים, כי אתה בתוך זה. כאשר אתה לומד ללכת בין הטיפות ולהתמודד עם הביקורות אתה מצליח לשרוד, ואם לא, אתה בעיה. יש קהל ויש שחקנים שיש להם ידע וקולטים מיד אם יש לך ידע או לא. אתה חייב לבוא מוכן להכל ולהיות חזק מאוד בראש".
כהן: "צריך להתמודד עם המצב ולדעת לשחות בו. אני חושב שמאמן כדורגל זה 80 אחוז אישיות ואופי. שיטות ואימונים אתה יכול להביא מהאינטרנט בלי בעיה, אבל כדי להצליח באמת האופי שלך מדבר. להתמודד עם קשיים וכישלונות, האופי מדבר. הצוות המקצועי חשוב מאוד בבניית קבוצה. אנשי צוות יכולים להשלים אותך ולסייע לך".
גל, ליאור מאמן מוערך מאוד, אבל לא פעם חסר לו הגרוש ללירה. למה זה קורה?
כהן: "שמע, אין הרבה מאמנים שאני מתייעץ איתם. ליאור הוא אחד שתמיד כיף לדבר ולהתייעץ איתו. הוא נחשב לאחד המאמנים הטובים שיש לנו. בכל קבוצה שהוא מגיע אליה רואים את טביעת האצבע שלו, שחקנים יודעים מה הם צריכים לעשות. רואים קבוצת כדורגל עם מאמן מצוין. מי שטוב ובעל אישיות חזקה וטובה יגיע הכי רחוק, ואני בטוח שזה יקרה לו".
ליאור, גל רק יצא לדרך וכבר אתגר גדול ולחץ להחזיר את רעננה לליגת העל.
"אני בטוח שהוא לא נופל למלכודת הזאת של רעננה ועליית ליגה. הם עוד לא שם. הליגה הולכת להיות שוויונית, ולרעננה יש קבוצה טובה אבל צעירה. מספיק לשמוע את גל, ורואים כמה הוא עבר בכדורגל וכמה ניסיון יש לו. הוא חכם ואינטליגנטי, ורואים שזה הולך למקום טוב. הוא מבין את הדינמיקה של הכדורגל, וממני הוא לא צריך טיפים".

הטיפ של ואנגר

זדה בן 41, ירושלמי אסלי. גל קטן ממנו בשלוש שנים. מושבניק אמיתי. גר עד היום במושב דור בצפון. זדה שיחק בנוער של הפועל ירושלים, והקריירה שלו מסתכמת בעונה במבשרת ציון ופרישה מוקדמת בגלל פציעה בגיל 22. מאז הוא על הקווים.
כהן גדל במכבי חיפה ושיחק בהפועל פתח תקוה, בני יהודה והפועל חיפה, ועבורו מדובר כאמור בטבילת אש ראשונה בבוגרים.
זדה: "אסור להתייחס לכדורגל כאילו זה הדבר היחיד. הבנתי שיש חיים מעבר לכדורגל. עד לפני שנה לא הבנתי את זה. התקופה בחוץ גרמה לי לחזק דברים שלא קשורים לכדורגל. צריך להבין שהחיים לא מתחילים ונגמרים במגרש. יש משפחה ובית ודברים חשובים אחרים. עבדתי עם לופא קדוש ז"ל בהפועל ירושלים, ולמדתי ממנו הרבה על איך לעשות את ההפרדה בחיים".
כהן: "בקורס מאמנים הייתה לנו הרצאה ב'זום' עם ארסן ואנגר, והוא אמר לנו שכל מאמן חייב שיהיה לו איזה תחביב, משהו שהוא יוכל להתנתק מהכדורגל. אי אפשר שהעיסוק בכדורגל יהיה 24/7. אתה חייב את הדברים שישחררו אותך, אחרת אתה הופך לנרגן, עצבני, ממורמר על השחקנים, על הצוות שלך. חייב את הניתוק הזה".
זדה: "אני נמצא שעות ארוכות במועדון, אבל ברגע שאני מניע את האוטו הביתה זה נגמר. הטלפון נסגר. זמן איכות משפחתי. לוקח את הילדים, עושה איתם כיף. בילוי עם האשה, 'נטפליקס'. משתחרר. סוכנים, עיתונאים מתקשרים בעשר בלילה. לא עונה, לא רוצה את זה".
אם לא מאמני כדורגל, מה הייתם עושים?
זדה: "גל היה יכול להיות דוגמן".
כהן: "זה מצחיק, כי כששיחקתי לא חשבתי לרגע שאהיה מאמן. רציתי להישאר בכדורגל אבל כסוכן, אולי מנכ"ל. חשבתי על משהו בתחום ניהול אנשים, ואז גיליתי שמאמן כדורגל צריך יכולות ניהול גבוהות מאוד. בצוות, בחדר ההלבשה, מול ההנהלה. אחד היתרונות שלי הוא היכולת לנהל אנשים. הלכתי לאמן את הנוער של רעננה במטרה לעשות סוג של סטאז'. אמרתי, נראה אם אתחבר או לא. זה עשה לי יותר דרייב מאשר השנים האחרונות ששיחקתי. עכשיו, כמאמן, אני הרבה יותר שמח או עצוב במקרה של ניצחון/ הפסד".
זדה: "אני מאוד מתמקד במה שאני עושה, אבל כן מתחיל ליהנות מדברים אחרים. יש דברים שפעם לא עלו לי בראש, והיום מאוד מעניין אותי לעסוק בהם. מבחינת סטרס, אני לא יודע אם יש עוד בעל מקצוע שעובר כאלה לחצים. אולי ראש הממשלה".
מה מרגיע אתכם?
גל: "אני יוצא עם הקיאק לים. אני גר במושב ליד הים. עולה על הקיאק ונרגע בים הפתוח. אין טלפון בקיאק".
זדה: "גל, זה נשמע כיף. אני צריך לנסות גם. אצלי זה יותר זמן עם המשפחה, חברים. מוסיקה טובה ואוכל טוב. מה שמנתק אותי לגמרי זה סדרות ב'נטפליקס'. נכנס לסדרה וזה כאילו אין עולם בחוץ והכל נעצר. את 'הריקוד האחרון' של ג'ורדן ראיתי אולי הכי הרבה בעולם. כל פרק שלוש פעמים. נכנסתי לזה".
הקורונה עדיין כאן, המשחקים בלי קהל.
כהן: "כולם מבינים ויודעים את חשיבות הקהל למשחק, אבל זה המצב כרגע וצריך לזכור שלפני כמה חודשים ישבנו בבית, לא היה כדורגל, הכל היה ב'זום' והעתיד נראה שחור. זה שאנחנו משחקים זה כבר טוב, ועם הזמן מאמינים שגם הקהל יחזור".
זדה:" "זה עדיף על כלום, אבל חייבים להתחיל לחשוב על פתרונות, כי זה מתחיל לגרום לניתוק של אנשים מהדברים שהם אוהבים. פתאום נכנסת אדישות. אנשים מרגישים פחות שייכות. זה גורם לחוסר זהות. זה קהל ואפילו בני משפחה שכבר לא יכולים לבוא ולחוות את זה. זה מצב מבאס. חייבים למצוא את הדרך לאפשר לכמות מסוימת של קהל להיכנס לאצטדיונים ולהחזיר קצת אווירה של כדורגל".
כהן: "אני בכלל לא רואה בעיה עם זה. יש לא מעט קבוצות שלא מביאות הרבה קהל, ואפשר להסתדר עם הכמויות הללו ביציע".
השיח במדינה הפך להיות מאוד קיצוני לאחרונה. איך אתם חיים עם זה?
זדה: "אף אחד כאן כבר לא מקבל את הדעה של השני. ישר אתה הופך להיות יריב אם אתה חושב אחרת. יש אווירה לא נעימה, ואתה מרגיש את זה בכל מקום שאליו אתה הולך. כולנו אוהבים את המדינה שלנו, אבל מרגיש לי שצריך קצת להרגיע. כל שיח הופך לעצבני ואמוציונלי".
כהן: "יש הרבה מתח. אני מאוד נמנע מלדבר על נושאים פוליטיים עם חברי ילדות ומשפחה, כי האובססיה בשיח היא קיצונית. מהר מאוד זה הולך למקומות לא טובים. אני משתדל להתרחק מכל שיח פוליטי. לצערי, אני חושב שאנשים במדינה איבדו את הבושה. היום אתה רואה דברים שקורים, ואתה לא מאמין שזה קורה. פעם היו מסתירים בחדרי חדרים, והיום זה לגיטימי. זה הזוי. צריך לחזור לדרך ארץ, לסובלנות".
איפה נראה אתכם בעוד חמש שנים מהיום?
זדה: "עוד חמש שנים? אתה לא באמת יודע איפה תראה אותנו בעוד חמישה מחזורים. אני תמיד רוצה להיות שמח ומאושר בחלקי".
כהן: "אכוון הכי גבוה. מי שמסמן מטרה ומכוון לשם, בסוף יגיע".