מחצית שנייה רעה מאוד שהביאה להפסד נוסף, הפעם מול מכבי ראשון לציון, ובבני הרצליה סופרים כבר הפסד חמישי בחמישה משחקים מאז פתיחת העונה. באנדרסטייטמנט, לא לכך פיללו וייחלו בהרצליה בקיץ האחרון.
הקבוצה חזרה לליגת העל אחרי עונה בליגה השנייה, וראשיה עשו הכל כדי לא למצוא את עצמם בעוד סרט רע של מלחמות הישרדות, כפי שחוו בשנים האחרונות שלהם בליגה הראשונה.
לא מרים ידיים
לשם כך החליטו להיפרד ממיקי גורקה, שהעלה את הקבוצה לליגת העל, ובמקומו הוחתם המאמן הכי בכיר בשוק שהיה גם פנוי באותה עת, שרון דרוקר. אלא שנכון לעכשיו, העסק לא דופק. חמישה הפסדים בחמישה משחקים, ופתאום תרחישי האימה על עוד עונה של קרבות בוץ בתחתית נראים מציאותיים מתמיד.
לזכותו של דרוקר ייאמר כי הוא לא מתחמק מלתת תשובות, גם כשהמצב נראה רע מאוד. וזה בדיוק מה שהוא עשה השבוע, כשביקשנו ממנו להתייחס לפתיחה הזוועתית של בני הרצליה.
"מקצוע המאמן הוא לא צפוי. אתה לא יכול לדעת איך הדברים יתגלגלו, והאם הם יתחברו ויעבדו. אתה יכול לנחש, אתה יכול להניח, אבל הדברים הם דינמיים", אומר דרוקר. "אמרתי כבר בתחילת העונה שאנחנו בעלי התקציב הכי נמוך בליגה, ושקל זה לא יהיה. אקוניס בא עם הרעיון להשאיר את רוב הקבוצה ששיחקה יחד עונה לפני כן בלאומית, משום שהם כבר מחוברים ועשו עבודה טובה. הלכתי עם הרעיון הזה. חיזקנו עם עוד שלושה שחקנים, אבל זה כנראה לא הספיק, כי במבחן התוצאה אנחנו לא עומדים".
מה לא עובד, נכון לעכשיו? ומהם השינויים שאתה מבין שצריך לעשות?
"קודם כל, במשחקים לא התפרקנו, והיו לא מעט מקרים שיכולנו גם לנצח. אולי היה לנו גם קצת חוסר מזל עם הפציעות, כשקוטי קלארק נפצע ואחריו יאיר קרביץ וגייב לוין. קרביץ נפצע והשאיר אותנו עם רכז אחד. אפשר לתרץ בחוסר מזל, אבל אני לא אוהב ולא מאמין בזה. אנחנו צריכים לעשות שינויים. נחזק את הקבוצה. שינוי אחד כבר עשינו, כשהחלפנו את דונאלדסון בפארקס, שנקווה שיוכל לתת לנו יותר נוכחות בצבע. אנחנו חושבים כל הזמן על שינויים במסגרת התקציבית שלנו. זה לא קל, אין הרבה כסף ואין היצע. לא נביא סתם שחקנים כדי לומר ששינינו. אנחנו חייבים לפגוע בול בשינויים, ולעשות אותם בחוכמה. זה משחק שחמט. כולם עושים שינויים, כולם בלחץ, כולם מבינים שהעונה הזאת קצרה ושאין זמן לתקן, כי יש שתי יורדות. הלחץ מבעבע אצל כולם, ומי שתהיה חזקה ורגועה יותר תצליח להגשים את המטרות שלה".
למעט פרנק גיינס, שאר השחקנים שלך לא מספקים את הסחורה.
"יש לנו שחקנים איכותיים. קוטי קלארק מביא מספרים יפים, ויש עוד שחקנים שתורמים, אבל כולם מבינים שהם צריכים להשתפר. בסך הכל, השחקנים עובדים קשה ומנסים, אבל חסרים לנו כמה דברים".
מאמן אחר וצעיר יותר כנראה כבר היה משלם את המחיר על פתיחה רעה כל כך. איך אתה מתמודד עם המצב שנוצר?
"זה לא מצב נוח. אם לומר את האמת, מעולם לא הייתי במצב הזה. אבל אני אומר שבכדורסל, כדי להיות מאמן אתה צריך לעבור הרבה מצבים, וכל סיטואציה מחשלת ומלמדת. הכי קל זה להרים ידיים ולומר: 'די, זה לא מתאים לי. זה לא לרמה שלי. אני מאמן רק של פלייאוף', אבל לקחתי על עצמי את ההתחייבות הזאת, ואני מחויב למשימה שלי. כולנו הולכים יד ביד - המועדון, אלדד, לני, הצוות המקצועי והשחקנים. כולם מנסים לעשות הכי טוב שאפשר. יושבים, מדברים, רבים, בודקים אפשרויות. עושים הכל כדי לשפר את מצבנו ולשרוד. המטרה של העונה הזאת היא לשרוד בליגה".
כולם מאמינים בי
דרוקר לא מתכוון להחזיר את המפתחות. הוא בטוח בעצמו ומאמין שיש לו את הכלים להוציא את העגלה ההרצליינית מהבוץ שאליו נקלעה. בהרצליה מקווים כי כבר במשחק הקרוב, מיד לאחר פגרת הנבחרת, כשהקבוצה תארח את גלבוע/גליל, היא תשיג סוף סוף את נצחונה הראשון העונה.
"אני סוג של עלוקה. כשאני לוקח על עצמי אתגר, אני עושה הכל כדי להצליח", הוא אומר. "זה מאוד קל להיות במקומות הגבוהים של פיינל־פור ומאבקי צמרת, אבל בתחתית זה אתגר לא קל, ואנחנו מתמודדים איתו. אני מאמין בעצמי ובמועדון".
לאורך כל הקריירה אימנת קבוצות צמרת, ומעולם לא היית בסיטואציה של קבוצה שנלחמת על חייה. עם כל הכבוד לניסיון הרב שלך, אולי זה לא בשבילך, העסק הזה של מלחמת הישרדות?
"לכל משחק שעליתי, בכל קבוצה שאימנתי, זאת הייתה מלחמה, ולא משנה את מי אתה מאמן. גם רואים שהרצליה נלחמת חזק, ושלמרות ההפסדים שלנו נתנו פייט גדול בכל משחק, למעט מול אילת. בכל משחק נתנו מלחמה, היינו במשחק, הובלנו ועשינו טעויות שעלו לנו ביוקר. לפעמים פאולים לא נכונים, לפעמים החטאות כאלה ואחרות, אבל מול שום קבוצה לא ראו אותנו מתבטלים, כולל מול מכבי תל אביב. בקלות זה יכול היה להיות במקום מאזן של אפס מחמש, מאזן 2-3 חיובי. אנחנו צריכים להאמין בעצמנו יותר. השחקנים צריכים להאמין בעצמם, כי אנחנו קבוצה טובה. צריך לשפר דברים, צריך יותר ריכוז, מודעות ואחריות, במיוחד בסיום של משחקים צמודים. צריך להשיג את הניצחון הראשון, ולרכב עליו להמשך הדרך".
כרגע אתה מקבל גיבוי מלא מההנהלה של הרצליה, אבל אתה יודע היטב שגם זה לא יימשך לעד.
"אני מרגיש בהרצליה שכולם רוצים שנצליח, כולם מאמינים בי. רואים את הדרך שבה אני עובד, רואים מה אני מנסה לעשות. יש לי קצת ניסיון, ואני בטוח שנצא לדרך חדשה וטובה".