כשנותרו חמישה משחקים לסיום העונה הסדירה ולפני פתיחת הפלייאוף, בבני הרצליה מעלים הילוך עם ההכנות למאני-טיים של העונה.
כדיר, השבועכדיר, השבוע
כדיר, השבוע
(צילום: אסף פרידמן)
אחרי עונה רוויות פציעות שונות ומשונות, הסגל של מיקי גורקה מקבל חיזוק מהותי בדמותו של אלישי כדיר, שהגיע מליגת העל, על מנת לעזור להרצליינים לעמוד במטרת העל שלהם.
"אני שמח וגאה להגיע למועדון כמו בני הרצליה", אומר כדיר השבוע. "יש לי היכרות רבת שנים עם אלדד אקוניס מהמפגשים איתם. בני הרצליה זאת קבוצה שצריכה לשחק בליגה הראשונה, ולשם כך הגעתי, על מנת לעזור לה לחזור לשם בסיום העונה".

אתגר גדול

הרומן עם כדיר החל עוד בקיץ, כשאקוניס ניסה לשכנע אותו להצטרף לפרויקט שלו בליגה השנייה. כדיר הקשיב להצעה בעניין, אבל בסופו של דבר חתם בהפועל תל אביב. אחרי חצי עונה שבה התייבש על הספסל בדרייב-אין, הוא מגיע לאולם "היובל" על תקן של שובר שוויון.
"היו התפתחויות בהפועל, הגיע מאמן חדש, נדחקתי מחוץ לרוטציה והחלטתי שזה הזמן לעזוב", מסביר כדיר. "הרצליה זה אתגר גדול. מקום עם שאיפות גדולות לעלות ליגה. קבוצה ממוקדת מטרה, ובעבורי זה לחזור להיות שחקן מוביל ומשפיע. זאת הייתה החלטה נכונה וטובה".
כבר שנים ארוכות מתרוצץ כדיר בן ה-32 על הפרקטים של ליגת העל. בעבורו זאת הפעם הראשונה שהוא יורד ללאומית, אם לא מביאים בחשבון את עונתו הראשונה בבוגרים במדי עירוני רמת גן, שאיתה עלה בזמנו לליגת העל.
"זה סגנון אחר ושינוי גדול בליגה השנייה, אבל אחרי הכל זה כדורסל. יש מטרות ואתגרים, זה דבר חשוב מאוד בספורט ולא משנה באיזו ליגה מדובר. אני מוכן לאתגר", אומר כדיר.
לכדיר הייתה גם אפשרות להישאר בליגת העל. בחולון רצו מאוד לראות אותו אצלם, וגם באשדוד הביעו עניין, אבל הוא העדיף לחבור לאקוניס בהרצליה, ולחזור להיות שחקן מוביל ודומיננטי.
"לאורך הקריירה היה לי קשה מאוד להיות סוג של שחקן משלים. זה עניין של אופי. אף פעם לא הצלחתי להתמודד עם זה, כי אף פעם לא הצלחתי להביא את עצמי לידי ביטוי ככה. אני שחקן מוביל, וברגע שאני מקבל את המעמד הזה אני מפיק מעצמי את המקסימום"

"לאורך הקריירה היה לי קשה מאוד להיות סוג של שחקן משלים. זה עניין של אופי. אף פעם לא הצלחתי להתמודד עם זה, כי אף פעם לא הצלחתי להביא את עצמי לידי ביטוי כשחקן משלים", אומר כדיר. "לאורך הקריירה היו לי הקטעים האלה של לעלות לכמה דקות ולהשפיע, וזה פחות הקטע שלי. אני שחקן מוביל, וברגע שאני מקבל את המעמד הזה אני מפיק מעצמי את המקסימום. בהרצליה יש לי האתגר הזה, ואני מוכן לבוא ולהיות שחקן שיסחב את הקבוצה קדימה וישפיע כמה שיותר. אמנם זה אומר לשחק בליגה השנייה, אבל אם נעמוד במטרות שלנו, אז בעוד כמה חודשים נחזור לליגת העל".
להתחיל להסתובב באולמות בקריית מוצקין ובמודיעין אחרי הארנה ויד אליהו, זה מעבר לא פשוט.
"אני אמנם לא רגיל לזה, אבל בסופו של יום אתה עולה על המגרש כשאתה עדיין רעב לשחק ונהנה מהכדורסל, וזה שווה הכל. זה לא משנה אם זה בשכונה או ברמות הכי גבוהות, בסופו של דבר אתה עושה את מה שאתה אוהב. אני רוצה להיות שחקן משפיע ודומיננטי ולעזור להרצליה".
אני מתאר לעצמי שאתה מגיע אש, כי לא ממש שיחקת בחצי העונה האחרונה.
"אני רעב מאוד. עונות כדורסל הולכות לפעמים לכיוונים טובים, ולפעמים פחות. נקלעתי לסיטואציה לא פשוטה בהפועל תל אביב. החליפו מאמנים והגיע מאמן שדחק אותי מחוץ לרוטציה. אני בטוח שיכולתי לעזור להם, אבל לא מסתכלים אחורה, אלא רק קדימה. אחרי האימון הראשון בהרצליה חזרה לי חדוות המשחק, ולזה אין תחליף".
שחקן במעמדך, שעבר דבר או שניים בכדורסל שלנו, מוצא את עצמו בסיטואציה כזאת. איך מתמודדים עם זה?
"ככל שעובר הזמן ואתה מתבגר ועובר דברים בכדורסל, אתה מתחשל ולומד להתמודד עם כל סיטואציה".

יחסים מצוינים

בקיץ האחרון חתם כדיר בהפועל תל אביב, וסומן כשחקן שישמש כסוג של מנטור לשחקנים הצעירים. האדומים פתחו את העונה רע מאוד, אריאל בית הלחמי נשלח הביתה, היווני יאניס קאסטריטיס נחת על הקווים וכדיר הפך לנער פוסטר. משם הדרך לפרידה הייתה קצרה ומהירה.
"היו לי דווקא יחסים מצוינים עם אריאל", מסביר כדיר. "גם אם לא שיחקתי כמו שרציתי, בסך הכול היה לי כיף להגיע ולהתאמן אצלו. כאב לי מאוד שהדברים לא עבדו, החלפת זרים, וכל שבוע ללמד שחקנים חדשים תרגילים חדשים. זה התגלגל כמו כדור שלג שלילי. בסוף אריאל הלך הביתה וזה כאב לי מאוד. כשהגיע יאניס הסיטואציה שלי השתנתה, משחקן שלא משחק הרבה הפכתי למי שלא משחק בכלל. אמרתי לעצמי ולאנשים הקרובים אליי: 'לא נשאר לי הרבה זמן לשחק, אבל ממה שנשאר צריך ליהנות. יש כאלה שאולי היה נוח להם יותר להעביר את הזמן, אבל אני רוצה בשנים שנותרו לי לעשות כמה שיותר".
מה הסיפור עם יאניס? הוא הגיע להפועל ופשוט מחק אותך.
"יאניס מאמן מצוין, ומהזמן שהייתי שם ראיתי מאמן עם ניסיון, שמביא את האני מאמין שלו, והוא מאמין בלשחק 4 פתוח. אם אני לא משחק בעמדה 5 אלא בעמדה 4, זה אומר שמצפים ממני גם לזריקות מרחוק. בקריירה שלי עשיתי כמה דברים טובים, אבל שלשות זה לא אחד מהם, וזה הציב אותי בבעיה מסוימת. זה בסדר גמור, ואם הוא החליט ככה, הבנתי שאין לי מה לתרום לקבוצה והדרך נסללה החוצה".
למרות הכל, בהפועל מחמיאים לך.
"שיחקתי בלא מעט מועדונים, ואני חושב שבכל קבוצה השארתי זיכרונות טובים, ולא נראה לי שיש מילים רעות לומר עליי. ניסיתי תמיד לעשות הכל בקבוצה שאני משחק בה ולסיים את זה הכי יפה. היה לי באמת כיף בהפועל. ניסיתי לעזור לצעירים, לכוון, ומתי שצריך גם לומר מילה קשה, ובאמת הרגשתי טוב במרקם החברתי, וזה היה חשוב. הייתה אווירה טובה במועדון, ויכולתי לספוג את זה ששיחקתי פחות, אבל בסופו של דבר כולם רוצים להיות על המגרש, לשחק, וכמו שאומרים להרגיש את הזיעה של היריב".
אתה נשמע לי מפויס יחסית אחרי מה שקרה לך בהפועל. אני נעלבתי בשבילך.
"זאת לא סיטואציה פשוטה בכלל. זה לא שהלכתי הביתה מבסוט ומאושר. זה המצב שנקלעתי אליו, והייתי צריך להתמודד איתו. יכולתי לבוא לאימונים עם פרצוף חמוץ, ולהמשיך לתת את מה שאני יודע ולחכות שמשהו טוב יותר יתפתח בעבורי. כשראיתי שהדברים לא מסתדרים בהפועל ונוצרה הזדמנות בהרצליה, ישבתי עם המשפחה שלי ובדקתי מה הכי טוב לי, וככה הגעתי למקום שאני צריך להיות בו".
יפה שאתה לוקח את הדברים בצורה כזאת. לא כולם היו בוחרים בדרך שלך.
"שמע, אם זה היה קורה לי לפני עשר שנים, סביר להניח שהייתי נוהג אחרת. אנחנו מתבגרים, נכווים, צוברים חוויות טובות ופחות טובות, ובעיקר מתחשלים. זה עוזר לעבור כל מיני דברים".

עוד אליפות

לפני עשר שנים זה לא יכול היה לקרות, כי אז כדיר היה אחד הישראלים הטובים בליגה. עונת 2009/10 הייתה בלתי נשכחת עבורו. הוא נבחר לשחקן העונה אחרי שלקח אליפות עם גליל עליון, לאחר ניצחון על מכבי תל אביב בגמר הפיינל-פור.
אחרי ההצלחה האדירה בגליל, במכבי סיפחו אותו אליהם מיד, אבל שם זה פחות הלך, וכדיר המשיך למכבי אחרת, חיפה. לאחר מכן רשם שלוש שנים טובות בירושלים, עד שהגיע ליאור אליהו ותפס את מקומו. משם הדרים לאילת, ואיתה הפסיד בגמר הגביע ובגמר הפיינל-פור. בהמשך שיחק גם בראשון לציון ובנס ציונה, עד הקיץ האחרון שבו סגר בהפועל תל אביב.
"אני מקווה שאספיק לחגוג עוד אליפות", אומר כדיר. "ננסה קודם לקחת אליפות בלאומית עם הרצליה".
איך אתה מרגיש בהרצליה?
"נהדר. אחד היתרונות זה שהוא מנוהל ומתנהל כמו מועדון בליגת העל, כי הם היו כל כך הרבה שנים בליגה הראשונה. זה הרבה יותר קל מלהגיע לקבוצה שרוצה לעלות, וטרם הייתה שם. יש כאן קבוצה בריאה שאני אוהב מאוד, חזקה וטובה. רואים את זה במרקם הקבוצתי ובשפת הגוף של השחקנים. אני חושב שאהיה סוג של החתיכה החסרה בפאזל, ואעזור להם כמו שצריך כדי לעמוד במשימה. אביא להרצליה את מה שהבאתי כל הקריירה".
אוטוטו נכנסים למאני-טיים.
"לקראת הסוף יש הרבה מאוד משחקים. לפעמים הכוח והאוויר נגמרים, וצריך לדעת איך לחלק את האנרגיות כדי לא ליפול מהרגליים. חשוב שנישאר בריאים, כי שמעתי שהקבוצה ספגה השנה הרבה מאוד פציעות. יש מקום שהבנתי שאסור לשבת בו... ".
בקיץ הפרשנים חשבו שהרצליה תעלה בהליכה, אבל זה ממש לא נראה ככה.
"יש קבוצות טובות בלאומית. אף פעם לא התעניינתי, אבל ברגע שהתחלתי בהרצליה אני בודק ולומד אותן. ננסה לתת את המקסימום כדי להתקדם שלב אחרי שלב, ולהגיע עד הסוף במצב האידיאלי".
ברור לך שאם הקבוצה לא עולה, זה כישלון גדול, בעיקר אחרי ההחתמה שלך.
"המועדון כיוון לשם מתחילת הדרך, זאת המטרה. אני מקווה לחזור לליגת העל מהר, יחד עם הרצליה, בעונה הבאה".