כל מי שחשב שמכבי הרצליה עברה בשנה שעברה את עונת ההתאקלמות שלה בליגה א', והעונה תסתער על הכרטיס ללאומית, מקבל את התשובה על כר הדשא ובעיקר מחוצה לו.
אחרי שמומו ניסטל ויתר על תפקיד המאמן לטובת משרה בקבוצת הנוער של הפועל חדרה, הגיע שמעון הדרי, שאת הקדנציה שלו אפשר היה לספור בשעות, והחליט אחרי משחק אחד שזה לא בשבילו.
מי שקיבל על עצמו את המשימה הוא ערן קוליק. בגיל 74, ואחרי קדנציה קצרה במיוחד בבני לוד, קוליק חוזר למועדון שבו גדל. עם מאזן דל של שבע נקודות בשבעה משחקים, יצטרך המאמן הוותיק להחזיר את הקבוצה למסלול במהירות, לפני שגם העונה הזאת תברח להם לפני שעוד התחילה.
לא הקבוצה שבניתי
קוליק עבר כמה חודשים אינטנסיביים במיוחד. הקיץ שלו נפתח עם פציעה ביזארית במחנה האימון של בני לוד, שאילצה אותו לוותר על התפקיד לטובת שיקום לאחר ששבר את האגן. אחרי שחזר לעצמו, הוא נקרא חזרה לדגל בלוד, אחרי שזאת פיטרה את מחליפו, אסי דומב. שלושה שבועות הספיקו לו על הקווים בלוד, כדי להודיע להנהלה שזה לא בשבילו. ועכשיו השידוך עם אריאל שיימן ומכבי הרצליה.
"הדברים קרו מהר מאוד. החלטתי על עזיבת לוד והנה אני בהרצליה. הייתי צריך לסגור פרטים קטנים עם לוד בנוגע לפציעה והמעבר הושלם, ואני מודה לכולם על כך", אומר קוליק השבוע בענווה הכל כך מאפיינת אותו.
חזרת לשם מהר מאוד וגם עזבת במהירות. מה קרה?
"הפעם ראיתי שאני לא יכול לשנות, והחלטתי לעזוב די מהר".
אבל אתה היית זה שבנה את הקבוצה בקיץ.
"כן, אבל מאז השתנו הרבה דברים. בקיץ הרמנו את הקבוצה. עשינו שני משחקי אימון לפני המחנה, וחשבנו שמתחילים ללכת בדרך טובה. הספקתי לערוך אימון וחצי, ואז הגיעה הפציעה. הגיע מאמן אחר שלא רצה את הבלמים שלי, ועשה את השינויים שלו. לא הלך לו, ואני באמת מצטער בשבילו. מה שנוצר זה לא בדיוק מה שבניתי בהתחלה. עובדה שגם אני לא הצלחתי עם הקבוצה. משחק אחד ישבתי ביציע ואחד ניהלתי בעצמי. הכול נראה על הפנים, והרגשתי שאני לא יכול לעשות שום דבר. חדר ההלבשה לא היה אותו הדבר, שחקנים שלחצתי להשאיר אותם קיבלו אמנם תוספות שכר יפות, אבל ירדו משום מה בהשקעה ובמוטיבציה. כשראיתי את מה שקורה שם, אמרתי לראשי המועדון שאני מבקש ללכת. הם הבינו את זה וסיימנו יפה".
קוליק הוא אחד הסמלים היותר גדולים של מכבי הרצליה. מלך שערי המועדון בכל הזמנים. לפי הכתובים יש לו 95 כיבושים, אבל לפי הספירה שלו, ומדובר באחד האנשים המסודרים שיש, הוא כבש 165 שערים בכל המסגרות במדי הרצליה. עונה אחת בילה בהכח, עונה נוספת אצל היריבה העירונית, והשאר במועדון הבית. פטריוט אמיתי שרץ במגרשי ארצנו כבר יותר מ-60 שנה.
לפני שבועיים חגג 74. הוא אחד מוותיקי המאמנים בישראל. איש ספורט בכל רמ"ח איבריו. קוליק אוהב את מה שהוא עושה. הבחור, שבגיל 25 לקח את משפחתו וילדיו הקטנים לקלן כדי ללמוד איך מאמנים כדורגל, ממשיך לעשות את מה שהוא אוהב, כל עוד ירצו בשירותיו.
"העיקר הבריאות, זה באמת הכי חשוב, כי בלעדיה אי אפשר לעשות שום דבר. כל עוד אני מרגיש טוב ואוכל לתרום, אשמח להמשיך בדבר שאני אוהב כל כך", הוא אומר.
האמנת שתחזור לאמן העונה, אחרי הפציעה?
"ידעתי שאחזור לאמן העונה, אבל באמת החלמתי בקצב מהיר מאוד. זאת הייתה אולי גם הטעות שאמרתי ללוד שאני לוקח חודשיים החלמה כי כך אמרו הרופאים, ולמעשה חזרתי תוך שלושה שבועות. עבדתי קשה כדי להשתקם מהר וזה קרה. אני עכשיו רק בכדורגל. תמיד עשיתי עוד דברים, אבל עכשיו אני מקצוען אמיתי, נטו הקבוצה".
אוהב לאמן
עכשיו הוא סוגר מעגל במכבי הרצליה. קוליק התחיל לאמן במחלקת הנוער של המועדון בשנת 1968, והביא את הנוער לליגה העילית. בשנות ה-80 וה-90 אימן בבוגרים וגם במחלקת הנוער, והשבוע החל קדנציה נוספת.
"אני מקווה מאוד שאעמוד בציפיות, עם השחקנים", אומר קוליק. "נעשה הכול כדי שזאת תהיה קבוצה הרבה יותר טובה ממה שהיא הייתה עד עכשיו. אני רוצה שהאוהדים הוותיקים של הרצליה, שמלווים את המועדון עוד מזמני, יחזרו לראות את הקבוצה ושיהיה מה לראות. יש הרבה מאוד אוהדים שלא מגיעים למשחקים. בבתי הקפה אתה שומע הרבה על הקבוצה, ואני מקווה שהם יחזרו, ושהקבוצה תספק להם את הסיבות להיות גאים במועדון שלהם".
כשאריאל שיימן הגיע להרצליה כמאמן שוערים ולימים הפך לבעלים, קוליק עבד במחלקת הנוער. עכשיו השניים הללו ישתפו פעולה, ומעניין יהיה לראות איך זה יעבוד.
"פעם ראשונה שנעבוד במשותף, ואני בטוח שזה יעבוד על הצד הטוב ביותר", אומר קוליק. "יצא לי לראות שני אימונים שלו, ואני יכול לומר שהוא איש כדורגל, וגם אני כזה. עבדתי עם הרבה אנשים, ואני מסתדר עם כולם. יש דרך מקצועית גרידא שאני מאמין בה וגם הוא, ונעבוד יחד על מנת להביא להצלחת המועדון".
בהרצליה חיו בסרט שהם עולים ליגה העונה, ושוב הסתבכו על ההתחלה. זה מאוחר מדי, או אפשר עדיין לחלום על עלייה?
"הייתי בלא מעט מועדונים שרצו מאוד לעלות ליגה, הסתבכו, והציבו מטרות אחרות. המסגרת צריכה לשאוף תמיד הכי גבוה שאפשר. אם יש אמונה שהרצליה צריכה לעלות ליגה, צריך להתקדם ולראות מה אפשר לעשות".
כבר קרה לך שלקחת קבוצה שהייתה מסובכת למטה וכמעט עלית אִתָה.
"נכון. ננסה לעשות את המקסימום, ונראה איך הדברים יתקדמו".
אחרי כל מה שעברת העונה, יש לך עוד כוח וחשק לאמן?
"אני אוהב לאמן ועושה הכול כדי להצליח. אני אוהב את הכדורגל ואת האימון, פחות את כל הדברים שמסביב. בכל מה שקשור לאימון, אני נהנה מאוד. התחלתי עכשיו דרך חדשה, ואני מקווה להצליח בה".