שנה אחרי שהוביל את אביו משה פדלון לקדנציה שנייה כראש עיריית הרצליה, מתכונן הבן ומנהל הקמפיין אורי פדלון (32) לאירוע המשמח בחייו.
בעוד חודשים ספורים יישא לאישה את חברתו רביד ביס (30), יועצת משפטית בבית ההשקעות אנליסט. "הכרנו לפני כשנתיים וחצי באמצעות חברים משותפים", הוא מספר. "לאחר חצי שנה עברנו לגור יחד, ולקח לי עוד שנתיים עד שהצעתי לה נישואין".
2 צפייה בגלריה
אורי פדלון. צילום: אסף פרידמן
אורי פדלון. צילום: אסף פרידמן
אורי פדלון. צילום: אסף פרידמן
הוא עשה זאת לפני כחודשיים וחצי במהלך טיול בטוסקנה. "ישבנו במסעדה, כרעתי ברך, שלפתי טבעת והיא התנפלה עליי בחיבוקים ונשיקות. כל באי המסעדה מחאו לנו כפיים והמלצרים הדליקו זיקוקים. את הבשורה לבני המשפחה דחינו עד ליום שקדם לשובנו ארצה, כי רצינו לחסוך את מבול הטלפונים והברכות שהיה מקשה עלינו להמשיך את הטיול. בשדה התעופה הם המתינו לנו כבר עם בלונים ופרחים".
הוא נולד בהרצליה הירוקה, בנם השלישי של משה ולילך. אחותו שירי (42) עובדת בכירה בעיריית הרצליה, אחיו רן (37) עובד בתחום התשתיות. כשהיה אורי בכיתה ג' עברה המשפחה מדירה בבניין מגורים לבית פרטי, שם הוריו מתגוררים עד היום, והוא עבר מבית הספר שז"ר לבית ספר אלון. אחר כך למד בחטיבת בן גוריון ובמגמת תקשורת בתיכון היובל. "למרות מצבה הכלכלי הטוב של המשפחה, אני מפרנס את עצמי כבר מגיל 14. בחופשות הקיץ, כשהחבר'ה שלי יצאו לקייטנות או לחו"ל, אני הלכתי לעבוד".
בגיל 16 הקים אורי עם שותף אתר מסיבות. כעשרת אלפים בני נוער גלשו באתר וקיבלו מידע ותמונות על מסיבות באזור השרון. "האתר הפך פופולרי כל כך, עד שהתחלנו בעצמנו לארגן מסיבות ולפרסם אותן באתר שלנו". את האתר המשיך להפעיל גם במהלך שירותו הצבאי (בתחום הדוברות ביחידה של משרד הביטחון). "האתר היה רווחי, אבל עם כניסתה של פייסבוק לישראל, היינו צריכים להתרחב ולהשתדרג כדי להתחרות בה, והחלטנו לסגור".
אחרי שסיים את לימודיו לתואר ראשון בתקשורת במרכז הבינתחומי ועבד שם כמתרגל, התקבל לעבודה בחברת גרופון כמנהל הדיגיטל.
ב-2013 כשאביו משה, אז מנהל בכיר בעירייה, החליט לרוץ לראשות העירייה. אורי, בן 26 בלבד, בלי כל ניסיון בניהול מערכות בחירות, קיבל על עצמו לנהל את קמפיין הבחירות שלו, מול מנהלי קמפיינים ויועצי תדמית מנוסים. באמצעים כספיים דלים אך עם כישרון אסטרטגי, ובניגוד לכל הציפיות והסקרים, הוא הביס בסיבוב הראשון את ראש העירייה המכהן יונתן יסעור, ובסיבוב השני את צביקה הדר. לאחר שהסתיים הקמפיין ואביו החל בתפקידו כראש העירייה אורי החליט להתנתק. "מאז לא ראו אותי במשרד שלו".
הוא המשיך בעבודתו בגרופון, עד שהגיעה פנייה ממועדון מכבי תל אביב לנהל את הרשתות החברתיות של המועדון. "מבחינתי זה היה מחמיא מאוד", הוא מודה, "נכנסתי לעבודה במהירות 100 קמ"ש. הקמנו צוות מדיה, כמו באירופה, עם אפליקציה וחנות אינטרנטית". חצי שנה לאחר מכן מונה לנהל את מערכות המידע של המועדון (כולל מאגרי המידע על האוהדים וחנות האון-ליין למכירת מוצרים רלוונטיים, כמו חולצות וצעיפים).
קמפיין לאבא
לקראת הבחירות לראשות העירייה ב-2018, הצהיר משה פדלון באוזני בנו: "אני לא רוצה קמפיין, לא רוצה תרומות, לא רוצה מטה... תושבי הרצליה אוהבים אותי. אם הם מאמינים בי הם יבחרו בי". אורי ("בעזרת קרוב משפחה שמבין בתחום") הצליח לשכנע את אביו שהגישה שלו שגויה, ו"שגם המועמד הכי חזק צריך קמפיין". פדלון האב השתכנע, אך לא היה מוכן להתפשר בנושא אחד וסירב לקבל תרומות. "הוא לא היה מוכן להתחייב לאף אחד, ולכן מישכן את הבית שלו לצורך קבלת הלוואה". אורי ואחיו רן נשאבו לקמפיין. "ידענו שאין משרד שיקבל על עצמו את העבודה. היה לנו תקציב ולא חרגנו ממנו. אני הייתי היועץ האסטרטגי. במטה קראו לי 'המוח'".
לגיבוש האסטרטגיה פתח אורי את תיקיית הבחירות מ-2013. "בדקתי מה אבא הבטיח לבוחרים ומה הספיק לקיים. הופתעתי להיווכח שביצע 99 אחוז ממה שהבטיח. נקודת המוצא שלנו הייתה שתושבי הרצליה מרוצים ממנו, ואוהבים אותו, ואנו רק צריכים להזכיר להם את הדברים הטובים שהוא עשה. ידענו שאבא הוא לא מאלה שיושבים במגדל השן שלהם, הוא איש של אנשים, ולכן עליו להסתובב בעיר ולהיפגש עם אנשים. וכך היה".
ערב אחד חזר אורי לדירה שלו (בקומה העשירית בבניין במרכז העיר, שבו הוא מתגורר זה חמש שנים) וראה שאחד המועמדים לראשות העירייה, מישל מורג, הקים את מטה הבחירות שלו בקומת המשרדים באותו הבניין. "מיותר לציין, שבדירה שלי התקבלו כל ההחלטות האסטרטגיות של הקמפיין שלנו, כשכמה קומות מתחתנו נמצא מטה של מועמד אחר. אגב, יום אחד נפגשנו במעלית ואמרנו שלום זה לזה. כזכור, מישל מורג היה מנהל מטה הבחירות של אבא שלי ב-2013, והיה מוזר לראות אותו מתמודד מולנו".
"בשונה ממערכת הבחירות ב-2013, המערכת ב-2018 הייתה דיגיטלית, והתנהלה ברשתות החברתיות ובקבוצות הווטסאפ", מסביר אורי, "כל תושב היה סוג של כתב שמעלה סרטונים ויראליים לרשת, ואנחנו היינו צריכים להיות זריזים בתגובות שלנו מול יריבינו".
היריבה המרכזי שעמדה הפעם מול פדלון הייתה סגניתו מאיה כץ. "רק כחצי שנה לפני מועד הבחירות נודע לנו במקרה שהיא מתכוונת להתמודד מול אבא", מספר אורי. "מישהו התקשר אלינו וסיפר כי ראה שלט בחירות ענקי עם תמונתה באזור גלילות. באותו היום היא ישבה עם אבא וסיפרה לו. הוא איחל לה בהצלחה. כולם יעצו לנו לפטר אותה, כפי שחולדאי מתל אביב פיטר את סגנו אסף זמיר כשזה החליט להתמודד. אבל אבא שלי, שהוא לא פוליטיקאי, החליט להעדיף את טובת העיר והתושבים".
במטה פדלון לא חששו מהפסד, אך כחודשיים לפני הבחירות הבחינו שמאיה כץ זוכה להתעניינות תקשורתית. "כל הפוקוס היה עליה, שערים בעיתונות הארצית. במטה שלנו התחיל לנקר חשש, אבא שלי קלט זאת מיד ואמר: 'יאללה, נצא לרחוב בשישי הקרוב'. היה ניסיון לגרור את הקמפיין למקומות לא ראויים, אבל אנחנו השתדלנו לא להיגרר ולהישאר ממלכתיים. אחרי שראינו את הסקרים, הברק חזר לעיניים, אבל לא היינו שאננים.
"בחודשיים-שלושה לפני הבחירות ישנתי שעתיים-שלוש בלילה. בלילה שלפני יום הבחירות ישנתי בקושי שעה. העירו אותי לאחר שהורדו שלטים שלנו מול אחד מבתי הספר. הוריתי לא להיגרר לפרובוקציות. ביום הבחירות אחי רן התרוצץ מקלפי לקלפי. כשראינו שאחוזי ההצבעה נמוכים באזורים החזקים שלנו, יצאנו לשם להמריץ את הבוחרים ולהוציא אותם מהבתים".
כשהסתיים יום הבחירות, רוב אנשי המטה התקבצו בבית משפחת פדלון, ואורי ישב עם הצוות הלוגיסטי בדירה שלו, ושם ריכזו את התוצאות. 40 דקות אחרי סגירת הקלפיות כבר היה ברור שפדלון ניצח. הוא זכה ל-50 אחוזים מקולות הבוחרים, לעומת 30 אחוזים שתמכו במאיה כץ. "בשישי שאחרי הבחירות אבא הסתובב בעיר כדי להודות לתושבים. לצוות המתנדבים ערכנו אירוע צנוע על האש. זה אבא שלי... אדם צנוע. עד היום הוא נוסע בטויוטה הפרטית שלו שהיא כבר בת עשר, אך שהוא זכאי לקבל מהעירייה רכב חדש בשווי רבע מיליון שקל".
משפחה מלוכדת
אתם משפחה מוצנעת מאוד, איך באמת מתנהלים חיי היום-יום שלכם מחוץ לפוליטיקה?
"אנחנו משפחה מאוד מלוכדת ומגובשת. נפגשים כמעט בכל שישי ובכל החגים. נוסעים יחד לטיולים בארץ, גם לחו"ל. לפני שבועיים היינו יחד בסיור סליחות בירושלים, הוריי, אחותי ובעלה, אחי ואשתו, רביד ואני".
2 צפייה בגלריה
משה פדלון | צילום: יח"צ
משה פדלון | צילום: יח"צ
משה פדלון | צילום: יח"צ
יש לך פריווילגיה כאח הצעיר במשפחה?
"אני האח הצעיר במשפחה, אבל כולם מתייעצים בי. בדרך כלל בענייני טכנולוגיה, טלפונים וענייני בית. אבא שלי, למשל, ביקש ממני לטפל בתקלה שהייתה אצלו מול חברת הכבלים".
גם בעניינים עירוניים הוא מתייעץ אתך לפעמים?
"בענייני עירייה הוא אף פעם לא מתייעץ אִתִי.
"אבא עובד קשה מאוד — 20-18 שעות ביממה. שבעה ימים בשבוע. בסוף השבוע הוא עובר על דואר. גם כשהולכים לאירוע משפחתי כמו חתונה, קשה לי לשבת לידו ליד השולחן. כל הזמן מטרידים אותו בענייני העירייה, תלונות על גינה לא נקייה, וכו'".
איך הקשר שלך עם אמך?
"הקשר ביני לבין אמי קרוב מאוד. אמנם, אני לא מאלה שמשתפים בדרך כלל, אבל כל החברות שלי עברו דרכה. את רביד היא הכירה כבר שבועיים אחרי שהתחלנו לצאת, ואפילו הייתה היחידה שקיבלה ממני רמזים על כך שאני עומד להציע לה נישואין".
הג'וב במכבי
במהלך קמפיין הבחירות המשיך אורי פדלון לעבוד גם במועדון מכבי תל אביב. את זמנו חילק באופן ברור. שעות העבודה השגרתיות — לטובת המועדון, שעות הבוקר המוקדמות ושעות הערב והלילה — לטובת הקמפיין. עם סיום הקמפיין שוב בחר אורי להתנתק מהפוליטיקה, ולהקדיש את כל זמנו למכבי תל אביב. לקראת הבחירות לכנסת קיבל משתי מפלגות הצעות להשתלב בצוות האסטרטגי. "זה החמיא לי מאוד, אך העדפתי להישאר במכבי, ולהתמקד בהקמת פרויקט חדש ששאב ממני זמן ואנרגיה".
כיום הוא מנהל את מועדון האוהדים forever, שהושק בקיץ האחרון על פי המודל של הקבוצות האירופיות הבכירות. "זאת עבודה של שבעה ימים בשבוע. אני מלווה את הקבוצה בכל המשחקים שלה, כולל בחו"ל, כשרוב הזמן העיניים שלי לא נעוצות במתרחש על כר הדשא, אלא במחשב שלי, עושה את העבודה מול עשרות אלפי האוהדים, חברי המועדון, שזקוקים לעדכונים, למשל על הטבות, מבצעים ועמדות מכירה בכניסה לאצטדיון".
הוא עצמו טיפוס ספורטיבי. "אני אוהב ספורט. חי ספורט. נושם ספורט. משחק כדורסל, רץ פעמיים-שלוש בשבוע למרחק עשרה ק"מ, גם בתקופות הלחוצות. אני צריך את המרחב והשקט שלי".
כשהוא מדבר על תקופות לחוצות, הוא מתכוון, כמובן, גם לתקופת הקמפיינים ב-2013 וב-2018. מתברר, שבשני הקמפיינים הללו הוא עבד במקביל בעבור מועמדים נוספים. "ב-2013 הזעיקו אותי לסייע במטה של מוטי דלג'ו בדרום השרון, וב-2018 הייתי יועץ אסטרטגי לאושרת גני-גונן. לפני הבחירות ב-2018, פנו אליי תשעה ראשי עיריות מכהנים, בהצעה לנהל להם קמפיינים במאות אלפי שקלים, אבל אני העדפתי לעבוד עם אושרת, כי האמנתי בה. הייתי בטוח שהיא תנצח, והמטרה הייתה רק לא לעשות טעויות". ואכן, אושרת גני-גונן זכתה ב-78% מקולות הבוחרים בדרום השרון.
עם ניסיון בארבעה קמפיינים, תעשה שוב את הקמפיין של אבא בבחירות הבאות?
"אם הוא ירצה, ברור".