סביר להניח שכשלקוחות נכנסים למשרד של יוליה גוז (30), הם לא בדיוק יודעים איך לאכול את מנהלת החשבונות שיושבת מולם. בכל זאת, התדמית הממוצעת של מנהלת החשבונות הממוצעת די רחוקה מזו של גוז, נשואה ואם לשתי בנות. וניתן לתמונות לדבר בעד עצמן.
ניכר שגוז, שאוחזת בשני תארים בתחרויות של האיגודים "נאק" ו"נאבבה" (מקום שני ב"מיס ביקיני בגינרס" ושלישי בקטגורייה 30+), נהנית מהשילוב הייחודי והלא שגרתי שבין אשת קריירה, אמא במשרה מלאה ושרירנית מחוטבת לעת מצוא, ומוצאת בו הרבה אושר.
גוז מתאמנת כבר שבע שנים, אבל בשנה שעברה, חל אצלה השינוי והאימונים הפכו ליותר אינטנסיביים. "נחשפתי לזה דרך חברים", היא מסבירה.
מה מושך בתחום הזה?
"ההתקדמות, התוצאות, העובדה שזה מתבטא במראה. אתה כל פעם רואה איזשהו שינוי וזה דוחף אותך קדימה, זה מאוד ממכר".
מנהלי חשבונות לא ידועים בדיוק בזכות השרירים שלהם.
"כן", היא צוחקת. "אנשים תמיד מתפלאים מזה".
יש לך שתי ילדות, אחת מהן מאוד קטנה. איך משלבים אורח חיים כזה עם אמהות?
"זה מסובך. זה עמוס מאוד ומטורף. אני במשרה מלאה ואני עושה שלושה אימונים ביום. זה באמת מטורף".
עולם פיתוח הגוף הוא עולם שנתפס כגברי בכלל, לא?
"נכון. בארץ זה עדיין לא מפותח כמו בחו"ל, אבל בחו"ל החלוקה בין נשים וגברים בתחום היא הרבה יותר שיוונית. עם השנים רואים התקדמות גם בארץ. יש יותר חשיפה באמצעות האינטרנט, ואנשים כל הזמן מתעניינים. אני חושבת שזה ייקח עוד כמה שנים, אבל אני מאמינה שנגיע פה לרמה גבוהה".
דווקא בתחום הכושר (מרתונים וכד') כן יש התפתחות עצומה. אז למה זה עדיין לא הגיע לפיתוח גוף?
"כן, אבל גם זה התחיל מאיפשהו. זה כמו אורח חיים בריא, לפני 15 שנה לא הייתה מודעות כל כך גבוהה לתזונה נכונה או לריצות ארוכות".
בניית שרירים לא נתפסת בהכרח כמשהו בריא. את יותר מתמקדת בפיטנס, שזה יותר מאוזן, לא?
"נכון. בדרך כלל לא מתייחסים לבניית שרירים כספורט בריא. אבל בקטגורייה שלי, של "פיטנס ביקיני", לא מדובר בנשים ענקיות שמזכירות יותר את הגברים. אלא יש יותר התייחסות לגוף יפה, עדין וצורה מעוצבת. ברגע שהקטגורייה הזו תתפתח, יותר נשים יימשכו לזה, כי הן רואות שמדובר במשהו נשי ויפה".
מה מיוחד בתחרות שאת יוצאת אליה?
"מדובר בתחרות אלופת עולם. נשים שזכו בשלושת המקומות הראשונים בקטגוריות האלו בתחרויות מקומיות, יכולות לייצג את המדינה שלהן".
מהן באמת העלויות הכלכליות של תחביב כזה?
"ההוצאות הגדולות הן בעיקר לתקופת ההכנה, מכיוון שהתזונה מורכבת בעיקר מכמויות גדולות של חלבון ודברי מזון שאינם זולים. לצערי אין מימון מבחוץ לתהליך ולהשתתפות בתחרות. כל התהליך הוא מאוד מוקפד והמאמן שלי גדי טרוני מדריך אותי בכל תהליך התזונה וההכנה לתחרות".
לזכייה בתחרות כזו נלווה היבט כלכלי?
"יש פרסים כספיים, אבל אני אפילו לא התעניינתי בזה כי זו ממש לא המטרה. מה שמעניין אותי זה להתחרות מול האנשים הכי טובים שיש, כי מבחינתי זה הפרס הכי משמעותי".
