ד"ר ראובן אקופיאן, 58, הוא כירופרקט ומומחה בטיפול במגע כבר 28 שנים. הקליניקה שלו, בימי טרום הקורונה עבדה 12 שעות ביום ובה הוא טיפל באנשים שסובלים מפריצות דיסק, כאבי מפרקים ופציעות ספורט "למרות שלמדתי רפואה מערבית ואפילו התמחיתי במחלות ריאה, נמשכתי יותר לטיפול האלטרנטיבי ולכן החלטתי ללכת לכיוון הזה".
עם השנים, צבר ד"ר אקופיאן ניסיון וידע רב, כמו גם קהל מטופלים קבוע "הקליניקה עבדה באינטנסיביות לפני הגל הראשון. קהל המטופלים שלי מורכב מאנשים שזקוקים לטיפול אחת לחודש או אפילו פחות, חלקם הגדול מעל גיל 60".
ואז הגיעה הקורונה, עם תחילת הסגר בגל הראשון, הקליניקה שלו נסגרה למשך חודש והוא נאלץ לשבת בבית "פתאום בבת אחת, נהיה שקט. אין פניות, רק ביטולים. עד שנאלצתי להקפיא לגמרי את הפעילות. את כל הוצאות העסק המשכתי לשלם כרגיל כשההכנסה עמדה על 0. זה היה מאוד קשה. תחושה של חוסר ביטחון, תסכול, חוסר וודאות, הדבר היחיד שאיחלתי הוא שהתקופה הזאת תיגמר ונוכל לחזור לעבוד" מספר ד"ר אקופיאן.
עם פתיחת המשק והסרת המגבלות חזרה פעילות הקליניקה "חזרנו לעבוד והמטופלים חזרו בהדרגה, כבר ראינו שאנחנו מתחילים להתאושש, לחזור לשגרה ואז הגיע הגל השני. אמנם אין מגבלות אבל המטופלים שלי מפחדים לצאת מהבית ושוב חזרנו לירידה משמעותית בפעילות, בערך 3 מטופלים ביום. הבנתי שאין לי ברירה. יכולתי לבכות על מר גורלי, על המצב, אבל הבנתי שאין לי ברירה. המגיפה הזאת היא גם כלכלית והגיעה אפילו אליי, בתור רופא עם רזומה של שנים. החלטתי לעשות מעשה ולהתחיל לחפש עבודה, ממש ככה. קיוויתי למצוא משהו שקרוב לעולמות התוכן שלי".
בשיטוט מקרי באחד מאתרי הדרושים באינטרנט, קפצה לעיניו של ד"ר אקופיאן מודעה מעניינת במיוחד "ראיתי שמכבי שירותי בריאות מחפשים דוגמי קורונה והחלטתי להגיש קורות חיים. לאחר הכשרה מקצועית שעבר במכבי, החל ד"ר אקופיאן לעבוד כדוגם קורונה במעבדת הדרייב אין שממוקמת בסינמה סיטי "זה קצת סוריאליסטי, הלבוש הזה שנראה קצת כמו חליפת חלל, המצב שבו אנחנו נמצאים, מתמודדים עם מגיפה עולמית. למרות שזה יכול להיראות משונה מהצד שבגיל שלי אני עושה עבודה סיזיפית ולא קלה אבל אני תמיד נזכר במשפחה שלי וגאה בעצמי על ההחלטה. התגברתי על ההתלבטויות ועל 'מה יגידו' והחלטתי לעשות, פשוט ככה".
את הרקע של ראובן ואת עשרות שנות ניסיונו כרופא, גם הנבדקים שנמצאים ברכב, לא מצליחים לפספס "באחת הפעמים הגיע נבדק סקרן במיוחד. הוא שאל הרבה שאלות על הבדיקה, קבלת תוצאות, איך היא מתבצעת ומה בדיוק דוגמים, עניתי לו בסבלנות ובהרחבה ולבסוף הוא שאל אותי "מה, אתה רופא?!" עניתי שכן. הוא היה קצת מופתע אבל כבר התרגלתי".
