כששגית אבגי, 41, חלתה בקורונה היא לא תיארה לעצמה שתוך ימים ספורים תהיה מורדמת במצב קשה. בזמן שהייתה מאושפזת בבית החולים, ילדיה בני 12 ו-15 אובחנו גם הם כחולי קורונה ונאלצו לשהות בבית לבד במשך ימים ארוכים.
מבודדים מהעולם, בלי יכולת להיפגש עם אף אחד וקרועים מדאגה לאמא שלהם, הם זכו לפגוש במשה ברקוביץ', אח מוסמך של מכבי שירותי בריאות ששמע על המקרה, עלה על חליפת מיגון והגיע לביתם. היחיד בכל התקופה שיכל להיכנס ולפגוש אותם פיזית.
לפני כמה שבועות אובחנה שגית אבגי כחולה בקורונה. היא ככל הנראה נדבקה מאחד העובדים במשרדה. בימים הראשונים למחלה היא סבלה מתסמינים קלים אך לאחר כמה ימים חלה החמרה במצבה "התחלתי להשתעל ותוך כמה דקות הרגשתי שאני לא מצליחה לנשום" משחזרת שגית "הייתי חייבת להגיע לבית החולים בדחיפות". שגית אושפזה במצב קשה כשהיא מונשמת ולא מתקשרת עם הסביבה "הרגשתי באפיסת כוחות אבל כל הזמן חשבתי על שני הילדים שלי- מורגן ואיתן שנמצאים לבד בבית. אני אם חד הורית וחששתי שלא יסתדרו".
ילדיה של שגית, מורגן (בת 15) ואיתן (12) אובחנו אף הם כחולי קורונה ונאלצו להישאר בבידוד בבית לבדם. בנוסף לדאגה לשלום אימם, נאלצו להסתדר בכוחות עצמם ולקבל סיוע רק מרחוק.
כשמשה ברקוביץ', אח מוסמך במכבי שירותי בריאות, שמע על המקרה החריג, הוא לא יכול היה להישאר אדיש "בתפקידי אני אח ביחידה לטיפולי בית של מכבי. אני מגיע לבתים של חולים קשים או מורכבים, מטפל בהם בבית ומבצע מעקב. לכאורה, המקרה הזה לא קשור אליי אבל לא יכולתי להישאר אדיש" מספר משה. בתיאום עם צוות מכבי ברמת השרון, הוא הצטייד במיגון מלא והגיע לביתם של הילדים, לבקר אותם פנים אל פנים "הילדים שהו לבד בבית במשך כמה ימים. אני הייתי האדם הראשון והיחיד שהם פגשו פנים אל פנים במשך כל תקופת הבידוד. היה לי חשוב לוודא שהם מסתדרים, לעודד אותם, להרגיע, זה בכלל לא היה ביקור בעל אופי רפואי אלא לגמרי אישי".
הילדים ההמומים התרגשו לפגוש את משה. הם ספרו לו שהם מאוד דואגים לאמא שלהם ומקווים שתצא מזה בשלום. הם ספרו לו שהם לא סובלים מתסמינים אלא בעיקר משעמום בבידוד וגעגועים לאמא שלהם. כל הזמן הזה, שגית עדיין הייתה מאושפזת בבית החולים, נאבקת במחלה ולא מתקשרת עם סביבתה.
לפני כמה ימים שגית שבה להכרה וילדיה ספרו לה על מה שהתרחש בזמן שהייתה מאושפזת "הם ספרו לי בהתרגשות על הביקור של משה. הם כל כך שמחו סוף כל סוף לפגוש מישהו פיזית ולא רק מרחוק. המחווה הזאת ריגשה אותם והם מחכים כבר לצאת מבידוד כדי לפגוש אותו שוב ולהודות לו. בזמן אמת, זה היה ממש זריקת עידוד עבורם. הם הרגישו שלמישהו אכפת מהם".
"יש לי שלושה ילדים בבית. הגדולה ביניהם בת 10 וחצי, שזה די קרוב לגילו של איתן. לא יכולתי להתעלם מסיפור כזה ואני שמח לדעת שהקלתי עליהם בתוך התקופה הקשה הזאת, אפילו במעט ובעיקר שמח שכולם עכשיו בריאים ושלמים".
הבוקר הגיע משה לביתה של שגית ופגש גם את איתן, לראשונה מאז הביקור האחרון. שגית התרגשה מאוד מהביקור ואמרה:" "הביקור היה מרגש וחימם לי את הלב. לדעת שמשה דאג לילדים שלי בלי להכיר אותם בכלל, בזמן שאני הייתי מאושפזת זה ממש לא מובן מאליו. אני מאמינה שעוד נשמור על קשר בהמשך. בסיטואציה שבה הילדים היו מבוהלים ולבד, הוא היה כמו קרן אור".
