אחרי העצמאים, השחקנים, המוזיקאים, המסעדנים, הרופאים ובעלי אולמות האירועים, גם הסטודנטים פותחים במאבק כיוון שלטענתם עתידם לוט בערפל והמדינה "שכחה אותם".
2 צפייה בגלריה
נדב לויטה. "כמה אנחנו יכולים להסתמך על ההורים?"
נדב לויטה. "כמה אנחנו יכולים להסתמך על ההורים?"
נדב לויטה. "כמה אנחנו יכולים להסתמך על ההורים?"
(צילום: אסף פרידמן)
בראש המאבק עומד נדב לויטה, בן 24 מכפר סבא, סטודנט במרכז הבינתחומי, שהקים השבוע את קבוצת "אנחנו העתיד" המבקשת לאגד את כל הסטודנטים בארץ ולהוביל לשינוי. "משבר האמון של הדור שלנו מול המדינה רק מעמיק", אומר לויטה, "נוצר מצב שאני רואה שכל הארגונים שקמים מיועדים לסקטור מאוד מסוים באוכלוסייה. כל אחד ומחאתו המוצדקת, אבל העניין הוא שאין אף תוכנית שעוסקת במה שקורה עם הסטודנטים בשנה הבאה. הותירו אותנו בחוסר ידע ומודעות. אנחנו תלויים באוויר".

"מקשים עלינו"

הסמסטר האחרון זימן אתגרים רבים ומאבקים אינסופיים בשאלה האם וכיצד לערוך את המבחנים המקוונים ולהתאים את תוכנית ההוראה למציאות החדשה. סטודנטים רבים הלינו על שהם אינם מקבלים את שהובטח להם ושאיכות ההוראה נפגעה לאין שיעור: "קורסים בוטלו, שיעורים קוצרו. ברגע שהמרצה מתנתק מה'זום' כי יש לו בעיית אינטרנט, זה פוגע בתהליך החשיבה וברצף השיעור. מפספסים תוכן לימודי נוסף על זה שאתה ב'זום'. יש הרגשה שלא מבינים אותנו. שמנסים רק להקשות עלינו. יש הרבה דוגמאות של מוסדות שעל אף שלמדו באופן מקוון כל הסמסטר, זימנו את התלמידים למבחנים פרונטליים. גם המבחנים שנעשו באופן מקוון היו קשים יותר, וגם המרצים הודו בזה. לא נתנו לנו שאלות לתרגל בפורמט החדש.
"הם גם אומרים שאנחנו מחסירים חומר לימוד – וגם מקשים עלינו במבחן?" אומר לויטה, שלדבריו מדבר בשמם של סטודנטים רבים שאיתם שוחח ברחבי הארץ. שאלה נוספת שעומדת על הפרק היא מדוע שכר הלימוד נותר כשהיה – על אף שהוצאות כגון חשמל, אינטרנט ומים נוספו לסטודנט שלומד בביתו?
בשעה שמשרד החינוך עסוק מבוקר עד ערב בשאלה איך תיפתח שנת הלימודים הקרובה, מרגישים הסטודנטים כי אין מי שדואג להם. "כרגע נראה שהשר להשכלה גבוהה זאב אלקין לא עושה כלום. המידע שיש לי כרגע על איך תיראה השנה הקרובה הוא כמעט אפסי. הייתי מצפה שיצרו מתווה מסוים שילמד מהכשלים של הסמסטר הקודם וייתן פתרונות לסמסטר הבא, כי נראה שהקורונה הולכת להישאר. באוניברסיטת 'בן גוריון' מנסים לעשות מתווה לפיו 20 אנשים יהיו בכיתה וכל השאר ילמדו ב'זום'. לדעתי יש במתווה כזה הרבה בעיות, אבל הם היחידים שכרגע עוד מנסים לעשות משהו".

דאגות פרנסה

סטודנטים רבים שבוחרים ללמוד הרחק מביתם נדרשים לשכור דירה. רבים מהם אינם יודעים מה לעשות – המסרים הסותרים (במקרה הטוב), או הלא קיימים (במקרה הרע), אינם מאפשרים להם לתכנן את עתידם. וזאת רק תחילתה של בעיה רחבה בהרבה. כשמדובר על צעירים בשנות ה־20 וה־30 לחייהם, לתכנון העתיד יש חשיבות יתרה. "אני לא רואה שום אופק בשבילנו בזמן הקרוב", אומר לויטה. "באופן עקבי, במדינת ישראל סטודנטים הם שכבת הביניים. זאת אוכלוסייה שפשוט מתעלמים ממנה ואומרים לה, תסתדרו עם עצמכם. איך? תעבדו בשלוש עבודות, תסתמכו על ההורים. אין לנו באמת בסיס כלכלי יציב. אין מה לדבר על לחסוך, ובטח על לקנות דירה".
2 צפייה בגלריה
ד"ר אסנת ספורטה. התגייסה לעזרה
ד"ר אסנת ספורטה. התגייסה לעזרה
ד"ר אסנת ספורטה. התגייסה לעזרה
(צילום: אביבית איזקסון)
הנזק הכלכלי, שמכניס צעירים רבים לחובות ולבורות כלכליים, עתיד להיות בסופו של יום הנזק של כולנו. הכספים הרבים שמוזרמים כעת לתשלומי הביטוח הלאומי נדרשים להיות מגובים בכספים אחרים, שייכנסו בעתיד. אך נראה כי סטודנטים רבים לא רואים כיצד יצברו הון וימצאו פרנסה ראויה במציאות הקשה.
"אם ההשכלה שלי עכשיו תיפגע, אז ההבדל ביני לבין מי שסיים בשנה שעברה יהיה הרבה יותר משמעותי. זה יפגע בדורות קדימה, וייקח הרבה מאוד זמן לגשר על הפערים האלה".
המשבר בשוק התעסוקה מורגש בקרבכם?
"אנחנו הראשונים שמפטרים והאחרונים שנחזור לעבוד, אם בכלל. המסעדות והברים לא באמת יודעים מה יהיה איתם, לא שווה להם להחזיר אותנו לעבוד ולשלם לנו ביטוח לאומי. כבר עכשיו יש מקומות שדורשים את התשלום לשנה הבאה, זה נראה לך הגיוני? כמה אנחנו יכולים להסתמך על ההורים שלנו? הם גם נפגעו בקורונה. זה גלגל. הם לא יכולים לעצור את הגלגל הזה כאן. לחלק לעצמאים, לאירועים. אם אנחנו ניתקע, הכל ייתקע.
"השכבה הזאת ששוכחים ממנה היא זאת שתניע את הכלכלה מחדש. אנחנו הראשונים שנצא לבלות בברים ובמועדונים, אנחנו הראשונים שנצא לחגוג באירועים, הראשונים לחגוג בהופעות תרבות. בשלושה משפטים אלה אמרתי גם את העצמאים, גם את בעלי אולמות האירועים וגם את עולם התרבות. אם אנחנו לא נוכל להשקיע את כספנו, אף אחד לא יקום מהמשבר. מה שהם עושים עכשיו זה פלסטר על פצע ירי".
מה הציפייה שלך?
"שידברו איתנו. אנחנו לא דורשים הנחות בהיבט המקצועי והאקדמי – אנחנו לא דורשים ללמוד פחות וגם לא מבקשים הקלות בציונים. אנחנו דורשים הוגנות. לדבר ולהגיע למתווה שמקובל גם עלינו, גם על המדינה וגם על המוסדות. מתווה שיאפשר לנו לשמור על הבריאות וגם ללמוד כמו שצריך, בהתאם לכלים שהאוניברסיטה תקצה לנו".
אוסנת ספורטה, לשעבר מחזיקת תיק החינוך בעירייה, התגייסה לצידו של לויטה. לאט לאט מתגבשת לה קבוצה המורכבת מסטודנטים ומאנשי מקצוע, הפועלים למען מטרה משותפת: "התנועה הזאת באה לשים למטרה מתווה שיביא לתוכנית מסודרת ללמידה אקדמית, תוך התחשבות גם באנשים וגם בפן המקצועי. בסופו של דבר אנחנו לא נגד האקדמיה – אנחנו רוצים לעבוד איתם בשיתוף פעולה ולמצוא פתרון קונקרטי".
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר: "'צוות הקורונה' שהוקם במל"ג בוחן את כל הסוגיות הרלוונטיות לשנת הלימודים הבאה על פי המתווים של המוסדות להשכלה גבוהה הנערכים לכל התרחישים בהתאם להנחיות משרד הבריאות.