מצה"ל למעבדה באהבה: בשנה האחרונה הצטרפה למעבדת מכבי עובדת צעירה במיוחד, היישר משירות קרבי כחובשת בצה"ל. היא לקחה חלק משמעותי במאבק בהתפשטות נגיף הקורונה "לא דמיינתי שהעבודה במעבדה תהיה כל כך אינטנסיבית, מספקת ומגוונת. להרגיש שעזרת למישהו, להיפגש עם כל כך הרבה סוגים של אנשים ולתת שירות אישי לכל אחד ואחת זה שיעור לחיים" היא מספרת.
קראו גם >>>
אביב קומיסר (22, רעננה) יודעת מגיל אפס מה הייעוד שלה בחיים "אני לא יודעת איך זה קרה אבל מאז שאני זוכרת את עצמי, כולם מדברים על זה ויודעים ש’אביב תהיה רופאה כשתהיה גדולה’. מגיל מאוד קטן נמשכתי לתחום, בכל פעם שילד היה נפצע אני הייתי הראשונה ללכת לעזור. גדלתי לתוך זה".
משפחתה של אביב מגיעה מתחום שונה לגמרי "הסבים והסבתות, ההורים והאחים- כולם עורכי דין ועוסקים בתחום. ההורים רצו שאלך ללמוד משהו אחר, משהו שאני אוהבת. כשהבינו שאני מתכוונת ללמוד רפואה , הם מאוד שמחו".
היא התגייסה ועברה קורס חובשים קרביים ושירתה ברמת הגולן בתור חובשת קרבית. "זה היה לי ברור שאני אשרת בחיל הרפואה ואני שמחה שזכיתי לשירות כל כך משמעותי", מציינת אביב. במהלך השירות ניהלה את מרפאת המוצב במהלך היום, וטיפלה בפצועי מלחמה סוריים בלילות; "זאת חוויה מרגשת וחד פעמית. אני זוכרת שסיפרו לנו לראשונה שאנחנו הולכים לקחת חלק בטיפול באזרחים סוריים שנפגעו, התרגשתי מאוד. הרגשתי שאני לוקחת חלק במשהו היסטורי".
וכך בכל לילה היא הייתה יוצאת עם חובשים צבאיים נוספים לנקודת מפגש שנקבעה מראש והייתה מטפלת בעשרות פצועים במהלך הלילה "הטיפול בהם היה מאוד מאתגר. סוגי הפציעות היו מגוונים, הם היו מאוד מפוחדים והיה קשה לתקשר איתם בגלל פערי השפה. דברים קטנים כמו להרגיע או להסביר מה כוללת הפרוצדורה היו מאוד מסובכים. הקפדנו שתמיד יהיה איתנו מישהו דובר ערבית כדי לתווך בינינו". יום אחד קיבלה אביב הודעה שהלילה היא וחבריה יטפלו בילדים, "זה היה מפחיד ומרגש בו זמנית. אני זוכרת שהתכוננתי ולמדתי קצת ערבית. ידעתי שעם ילדים אני אהיה חייבת לתקשר כדי להצליח לטפל בהם. אני לעולם לא אשכח את הלילה הזה".
לאחר השחרור מצה"ל חיפשה אביב עבודה בתחום הרפואי שתאפשר לה לשלב לימודי פסיכומטרי לקראת לימודי הרפואה. היא לא תיארה לעצמה שתתקבל לעבודה במעבדת מכבי שירותי בריאות בהרצליה, בדיוק עם פרוץ מגפת הקורונה בישראל; "אחרי שירות כל כך אינטנסיבי חיפשתי עבודה עם משמעות אבל פחות לחץ, ככה לפחות חשבתי" מספרת אביב בחיוך.
מאז היא חלק מצוות המעבדה, בין העובדות הצעירות בצוות. בימי המגפה היא שובצה במשמרות הן במעבדות הקורונה והן במעבדה במרפאה. חלק גדול מזמנה הקדישה לביקורי בית ולקיחת דגימות עבור מטופלים בקבוצות סיכון ומרותקי בית. לדבריה, "העבודה במכבי מספקת ומרתקת. המפגש עם האנשים ממלא אותי. אני לומדת בכל יום על שירות והתאמה אישית. זה לא משהו שלומדים בבתי ספר לרפואה, רק בשטח. זכיתי לעבוד עם אנשים מקצועיים ובעלי ניסיון וידע, חמים ואנושיים".
אביב שועטת לעבר המטרה הבאה – לימודי רפואה. בימים אלו היא לומדת למבחן הפסיכומטרי ואחריו היא תתחיל את לימודי הרפואה "אין ספק שהתקופה הזאת במעבדה עיצבה אותי ותהפוך אותי לרופאה טובה יותר. אני בדרך לתקופה ארוכה ומאתגרת של לימודים וחוויות. אני עוד לא יודעת איזו התמחות אבחר אבל אני לא פוסלת שום דבר. מי יודע, אולי עוד אחזור למכבי בתור רופאה".
