"חוף סידני עלי, האזור הכי פסטורלי של הרצליה, הופך בסופי השבוע לג'ונגל". כך טוען תושב שכונת נוף ים, דדי קונדל. לדבריו, מאז הוסרו מגבלות הקורונה במרחב הציבורי, מגיעות לאזור המסגד מאות מכוניות, חלקן חונה בחניון המוסדר שהכשירה העירייה, ורובן חונות לאורך הכבישים והשבילים הצרים ומתחת לעצים.
הגישה לחוף. מכוניות בכל מקוםהגישה לחוף. מכוניות בכל מקום
הגישה לחוף. מכוניות בכל מקום
(צילום: דדי קונדל)
עשרות מכוניות חונות על כביש הגישה לחניון הצמוד לבתיהן של ארבע משפחות המתגוררות מול המסגד.
"העירייה הכשירה מגרש חניה גדול מצפון למסגד וסללה שביל בטון, שמוביל ממגרש החניה הדרומי למחסום הכניסה לחוף סידני עלי", מסביר קונדל (42), תושב נוף ים מזה 20 שנה, המשקיף על המסגד ממרחק של כמאה מטרים. "החניה בחניון פטורה מתשלום, ולמרות זאת האנשים מתעצלים להחנות שם את מכוניותיהם וללכת כמה מאות מטרים עד הירידה לחוף. הם מעדיפים לחנות לאורך כביש הגישה לחניון, תוך ניצול העובדה שהעירייה לא הציבה שם תמרורי 'אין חניה'. הם עושים זאת גם בעת שהחניון עצמו אינו מלא לגמרי".
לדברי קונדל, הנהגים העצלים חונים בשני צידיו של כביש הגישה, חוסמים את התנועה לכל המבקרים במקום, ובמיוחד לדיירי ארבעת הבתים הסמוכים. "יש חוצפנים שנכנסים לדרך ללא מוצא המובילה לחצרות שלנו. הם ממש חוסמים את הכניסה לבתים. כשאני מעיר להם הם עונים לי: 'רשום בטאבו שהכביש שלך?'. שכן אחר, שהעיר לנהג שחנה ליד ביתו, זכה לתגובה: 'מה תעשה לי?'".
מצוקת המשפחות גוברה כשהן צריכות לצאת מבתיהן או לחזור אליו. "בשבוע שעבר לקח לי חצי שעה מהכניסה לרחוב יגאל ידין המוביל למסגד עד שהגעתי לביתי. קטע הדרך הזה צריך לקחת אולי שלוש דקות. השכנה שבבית הסמוך כלל לא הצליחה לצאת מביתה והחמיצה את האזכרה לאביה".
קונדל פנה בתלונה למוקד העירייה ולדף הפייסבוק של ראש העירייה, משה פדלון, וסגניתו עפרה בל. לטענתו, הוא טרם קיבל מענה. "כשפניתי לפקח של היחידה העירונית לאיכות הסביבה שפגשתי באזור נאמר לי שתלונתי תועבר לטיפול. שוטר שהיה שם טען באוזניי שהוא הדביק דוחות חניה למכוניות שחנו במקומות אסורים".
מעירית הרצליה נמסר בתגובה: "התלונה הגיע לעירייה וטופלה באמצעות ועדת התנועה העירונית. כבר בתחילת השבוע קיבלנו אישור משטרה ועד סוף השבוע יוצבו תמרורים באיזור להסדרת התנועה והסדר הציבורי".