מה הם שקים אנאליים?
השקים האנאליים (או הבלוטות האנאליות) הם שתי בלוטות קטנות הממוקמות בשני צדדיו של פי הטבעת (ב"שעות" 4 ו8 יחסית לפי הטבעת) מתחת לעור. החומר המופרש מהם מהווה מעין "חתימת ריח" ומאפשרת לכלב סימון אישי וזיהוי אינדיבידואלי שלו על ידי כלבים באמצעות חוש הריח שלהם. במצב הבריא והרגיל, ריקון טבעי של השקים קורה בזמן עשיית צרכים בשל הלחץ אותו מפעילה הצואה היוצאת על השקים האנאליים. הבעיות המצריכות ריקון יזום שלהם על ידי הווטרינר, מתחילות כשהצואה של הכלב הופכת לרכה מידי, ולכן, היא אינה מצליחה להפעיל את הלחץ החזק מספיק, על מנת "לסחוט" את ההפרשה מהשקים האנאליים. בשלב תחילי זה, יספיק שינוי תזונתי מינורי (למשל, הוספת מזון עתיר סיבים לתזונת הכלב) בכדי למנוע את התדרדרות המצב. במידה ושינוי זה לא יתבצע בזמן, מצב השקים האנאליים עלול להתדרדר.
הבעיות האפשריות הנגרמות כתוצאה מאי ריקון טבעי של השקים האנאליים
גודש / חסימה של שקים אנאליים - לרוב, מצב כזה יופיע בשני הצדדים במקביל, השקים יהפכו לנפוחים ולכואבים, ותכולתם הצמיגית תהווה אתגר לריקון ידני, גם עבור מרפאה וטרינרית.
דלקת - עלולה להופיע בשק אחד או בשניהם, תכולת השק/ים תהיה צהבהבה ודלילה, ותצריך מתן אנטיביוטיקה בעלת ספקטרום נרחב.
אבצס - לרוב, יופיע רק בצד אחד, כשהוא מלווה במוגלה, נפיחות מקומית ועליית חום גופו של הכלב.
התסמינים הנפוצים לקיומה של בעיה בשקים האנאליים
מרבית התסמינים המצביעים על קיומה של בעיה מסוג כלשהו בשקים האנאליים יגרמו בשל הכאב וחוסר הנוחות הרבים מהם סובל הכלב. ביניהם - ליקוק ונשיכת האזור (לעיתים, עד זוב דם), גרירת ישבנו על הרצפה, שינויים התנהגותיים שונים, ורדיפה אחר זנבו. בנוסף, מהבחינה הפיזיולוגית, יתכן שתחושו בריח רע הנודף מחלקו האחורי של הכלב או תזהו קושי של הכלב במתן צואה, בין אם בשל הכאב הפיזי-עצמו ובין אם בשל החשש של הכלב מהכאב שחש במתן הצואה בפעם הקודמת שהוא עשה זאת.
ריקון שקים אנאליים בכלבים
ריקון שקים אנאליים בכלבים מבוצע במרפאה וטרינרית על ידי הווטרינר, וריקון חוזר שלהם לאחר פרק זמן של כשבוע עד עשרה ימים. במקביל, תינתנה הנחיות לשינוי התזונה של הכלב למזון עתיר סיבים תזונתיים על מנת לגרום לריקון הטבעי של השקים. במקרים בהם החסימה חוזרת על עצמה וגורמת לדלקת באזור, לרוב, יוזרקו, ישירות לשק הדלקתי, חומר אנטיספטי המשולב באנטיביוטיקה, וזאת, במקביל לריקון החוזר של השקים האנאליים בתדירות של אחת לארבעה או חמישה ימים עד להחלמתו של הכלב. כלי חשוב נוסף שעומד לרשות הווטרינר הוא האנטיביוטיקה בעלת הספקטרום הרחב, שניתנת דרך הפה, על פי הנחיית הווטרינר, ומטרתה לטפל בזיהום.
במצבים בהם הבעיה חוזרת על עצמה ואין דרך אחרת למנוע אותה, כמוצא אחרון, יוצע ניתוח להסרת השקים לצמיתות. זאת, כמובן, בכלבים בהם ניתן מבחינה בריאותית וגילאית לבצע ניתוח.
לסיכום
הקפדה על תזונה מועשרת-סיבים, שימת לב ל"קושי" הצואה של הכלב, כמו גם לשינויים הנוספים שאותם פירטנו קודם בהתנהגותו הרגילה של הכלב, יכולים לחסוך לכם (ובעיקר לכלב) את החוויה הלא נעימה של ריקון יזום לשקים האנאליים על ידי הווטרינר.
