ביום שישי, 13 במרץ 2020, בשעה 12:00, תיפתח בגלריה בסיס התערוכה "חומרי בניין" – תערוכה קבוצתית חדשה העוסקת בחומרים שונים, החל מסככת הבד על שפת הים, דרך מרחב מוגן מבטון יצוק עם דלת ותריס ברזל, ועד לאבן. שיטות העיבוד והיישום של חומרים אלה הן שונות; חלקם טבעיים-חצובים, חלקם תעשייתיים-מיוצרים, חלקם מובלים לאתרי הבניה בתפזורת (חול), אחרים משונעים תוך מהלך עיבודם (בטון).
אביטל כנעני, אפטרפרטי, עץ, 2014אביטל כנעני, אפטרפרטי, עץ, 2014
אביטל כנעני, אפטרפרטי, עץ, 2014
(יח"צ)

אתי_אברג'ל, סל חתוך, גבס ופלסטיק,2017אתי_אברג'ל, סל חתוך, גבס ופלסטיק,2017
אתי_אברג'ל, סל חתוך, גבס ופלסטיק,2017
(צילום: רעיה טוכמן)

בעוד שהקמת בניין מחייבת סדר פעולות מדוקדק ומוקפד, שעל תכנונו וביצועו מופקד צוות גדול של מומחים בתחומים שונים, אך אם בבניין החומר הוא חלק ממערך מוכתב מראש של הגיון כלכלי, תכנון פוליטי ואסתטיקה חברתית, הרי שבאמנות הוא חופשי לכאורה מטרדות ומאילוצים כלכליים-פוליטיים-חברתיים.
בתערוכה, מוצגות עבודות במנעד רחב של חומרי בניין: מחומרים פְּנים-אמנותיים ועד לחומרים הזרים לדיסציפלינה. מרביתם מופיעים כחומרי גלם ומקצתם כרדי-מיידס בניסיון לברר האם והיכן החומר מכתיב גבולות, האם המגבלה שהעיבוד כופה הופכת לחלק מהעבודה והאם ריסונו נוכח בה, האם המונוכרומטיות והעדר החושניות החומרית נגזרים (בהשאלה מדיונה של שרה בריטברג במונח "דלות החומר") מבחירה אתית ואסתטית. ולבסוף, כיצד, אם בכלל, התמורות שחלו באסתטיקה האדריכלית והנדל"נית המקומית שבה חומר בעל נראות דלה (כבטון בבנייה הברוטליסטית למשל) הופך מפונקציונאלי ליוקרתי, תקפות גם לעבודות האמנות.
יחיאל שמי, פסל, דגם1, 1996, אוסף אטליה יחיאל שמי, פסל, דגם1, 1996, אוסף אטליה
יחיאל שמי, פסל, דגם1, 1996, אוסף אטליה
(יח"צ)
אמנים משתתפים: עירית אבא, אתי אברג'ל, מיכה אולמן, אשר (שרי) ארנון, דרורה דומיני, יעקב דורצ'ין, יצחק דנציגר, אירית חמו, נחום טבת, סופי יונגרייז, ארז ישראלי, מירית כהן, אביטל כנעני, פנחס עשת, לימור צרור, גבי קלזמר, אנג'לה קליין, דני קרוון, גבי קריכלי, ברק רביץ, יחיאל שמי, יגאל תומרקין. אוצרות: טולה עמיר, שלומית ברויר.
התערוכה תוצג עד ה- 2.5.20. שעות פעילות התערוכה: שלישי 12:00-18:00, רביעי 12:00-20:00, חמישי 12:00-18:00, שישי 10:00-14:00. הכניסה חופשית.