השבוע נמשיך לדבר על קדושה. קדושה איננה הנושא כלשעצמו. היא לא זו אשר מסבירה את עצמה אלא היא מתגבשת, מתנסחת, מתעצבת ולא נוצרת מאליה. בפשטות - קדושה היא שיא ההוויה שאנחנו יוצרים בחיינו.
התהליך שלך הוא למציאת אותה הקדושה אך לא מתוך חיפוש אחריה, הרי אין לה גוף וצורה. המציאה של אותה הקדושה מתרחשת כמו באקראי, מתוך חוויות אשר יוצאות מסקאלה המוכר לנו והידוע, חוויות שמעצימות את תחושת החיבור והשייכות לאני ולכל מה שמסביבי. זו, יקיריי, ההמשגה הכי קרובה לקדושה אותה אני יכולה לתת לך.
היא יוצאת מתוך עצמך, מתוך כל אחד. לכן, כיוון שהיא יוצאת מכל אחד, החוויה של איש ואישה וקדושתו שלו או שלה היא אינדווידואלית.
אם כך מה התהליך? תהליך המציאה ולא של החיפוש?
זה כמו ספירלה שמתחילה מהקרקע ועולה אט אט מעלה מעלה. בדומה לסופת הוריקן אשר מרימה את החול ומעלה אותו מעלה. אותה הצורה - אך רכה, נעימה וסוחפת. אם כל האנשים בעולם כולו היו מוצאים את קדושתם היית מתבוננת ורואה מליארדים של סופות חול קטנות המתחילות לגעת בשמיים.
הקדושה היא מציאת אותו הגרעין אשר בכל אחד ואחת מכם אשר הופכת אתכם לנעלה בעיני עצמכם. אותו הריגוש שאתם מקבלים כאשר אתם מרגשים את עצמכם. אלו הם הסממנים לתחילתה של סופת החול האישית והפרטית שלכם אשר אין לה דבר וחצי דבר עם נסיבות חיצוניות או אנשים אשר נותנים לכם להתרגש ממשהו שהם עושים לכם, או מהתבוננות בטבע חיצוני ומפואר ולהתרגש מולו.
כפי שאמרתי בהתחלה - הקדושה היא עצמה ואין לה הבנייה מתוך שום דבר חיצוני. לא דרוש לה דבר על מנת שתתקיים, חוץ מהמציאה שלה. היא נוכחת בכל רגע ורגע בתוך כל מי שמכיר בה ככזאת - קיימת.
איך מוצאים אותה או את החוויה?
בהמשך לכל מה שאמרתי עד כה - להכיר בכך שקיים פער או ניתוק מעוצמת חוויית הקדושה, מעצם היותה כה בלתי נתפשת. אין היא חוויה של אנשים משכמם ומעלה, אנשי דת זו או אחרת.
מעצם היותנו קיימים מתוך צלם האלוהות- מכילים אנו את אותו הניצוץ של קדושה. מטרת הטור הזה היא התחלה - התחלה בהכרה באותו הפער המתקיים על מנת שאם נרצה נוכל להתקרב לאותה הקדושה המתקיימת בנו.
לסיכום במילותי שלי: קדושה היא השיא של השיא שלנו כבני אנוש. זו הוויה המתקיימת בנו אך רובנו איננה מכירים בה ככזו ותחת זאת חווים פער בינינו לבין המושג הנשגב הזה.
אך אין זה חייב להיות כך, כל מי שחפץ בכך יכול להתחיל להתקרב להוויה המקודשת שבו - להתחיל לאסוף את גרגרי החול אשר יתרוממו השמיימה. גם אני, שפרנסתי ויומיומי השגרתי שלי הוא חיבור לעצמי ולכל איש איתו אני באה במגע, נפעמת אל מול הקדושה הזו ותופשת אותה כמו מחוצה לי, לא קשורה אלי שכן כה גדולה היא ואלוהית ואילו אני - בת אנוש ככולנו.
ראו כטור זה כהזמנה - הזמנה לעבור יחד איתי שבוע אחר שבוע את תהליך מציאת החוט, חוט השני למושג הגרנדיוזי הזה הנקרא: קדושה.
יפעת סנטו - מלווה בתהליכי התפתחות, מודעות ושינוי דרך תקשור.
מוזמנים להגיב, לשלוח שאלות ולהתייעץ – 054-3339791 או במייל או בפייסבוק
