בשנות השבעים נבנו השוברים לאורך חופי תל אביב העשירים, עקב בעיית גריעת החול הידועה, פתרון המזחים היה אמור לסחוף אליו את החול, לשמור על רוחב החופים וכך להגן על המצוק שכביכול מתפורר עם הזמן.
בפועל, המזחים מייצרים אך ורק בעיות סביבתיות ובטיחותיות, ערימות של זבל נאספות סביב ולא עושים כלום בנושא בעיה יותר קשה היא הזרמים המסוכנים שנוצרים וגורמים לאין סוף טביעות.
אז יש היסטוריה של פתרון שלא צלח, מדוע עיריית הרצליה והנהלת המרינה של הרצליה מבקשים לבנות 7 מזחים, האם זה כפתרון של הגנה על המצוק? או בעיה שנוצרה עקב בניית המרינה של הרצליה שהוקמה בתחילת שנות התשעים? ומדוע אי אפשר לטפל במצוק עצמו?
ברור שאפשר, אך לטענת העיריה והמומחים שתכננו את התוכנית זה הפתרון היעיל ביותר, ה"יעילות" הזו תגמור את חיי החוף כמו שהם כיום, חופי הרצליה הרחבים הם חלק מאוד קטן מעולם הולך נעלם בערים מרכזיות עם חופים רחבים ופתוחים בישראל והניצול של המשאב הזה לא נראה להנהגה הנוכחית כמשהו כל כך שלילי, כל כך טראגי לראות עיר מדהימה שנבנתה עם יחודיות של חיי חוף שזימנו אליהם תיירים מרחבי העולם ויצרו זכרונות מרגשים, אלפי משתמשים בחופים מדי מכל הסוגים, צוללנים, גולשים, שחיינים, תעשייה שלמה של ספורט ימי מתקיימת מהפעילות בחופי הים ובדיוק 24 שעות לאחר שהמזחים יבנו העולם המוכר לנו כיום יהפוך להיסטוריה, חורבן מוחלט של הספורט הימי והרס אקולוגי מוחלט של החיים הימיים באזור ואת העדות לכך תמצאו בת"א.
הפתרון האמיתי והמיטיב ביותר צריך לבוא מהנקודה בה נוצרה הבעיה – מרינה הרצליה שנעלה כמויות בלתי אין סופיות של חול, פתרון שלא רוצים לשמוע עליו אבל אנחנו נשמיע אותו, הזנת חול, בדיוק כמו שקורה במדינות מתקדמות דוגמת אוסטרליה, ארה"ב והולנד. שם מזרימים כמויות אדירות של חול כל תחילת עונה על מנת לשמור על חופים רחבים, המרינה צריכה להקצות אחוז מסוים מהתקציב שלה על מנת להזין חול בצורה עקבית וכך לשמר את הקסם הנוכחי.
אני, כגולש תל אביבי גלשתי לאורך חופי הרצליה עוד בתחילת שנות התשעים כשהחלו בעבודות המרינה וראיתי איך החופים משתנים לרעה לאט לאט, מאחר והשינוי העיקרי החל כמה שנים לאחר שהמרינה הוקמה, חוויתי ימי גלישה קסומים לאורך החופים, אכדיה, זבולון, השרון וסידני עלי, במרוצת הזמן קיימתי שם תחרויות גלישה בלתי נשכחות במסגרת עבודתי בניהול ארגון גולשי הגלים בישראל בתחילת שנות 2000 וגם אירחתי עשרות גולשים מובילים מהעולם שהוקסמו מאיכות הגלים וסגנון החיים היחודי שאופייני למקומות כמו הוואי, אוסטרליה וקליפורניה.
עד היום כל התערבות בטבע נכשלה ויש אין סוף עדויות לכך לכל אורך חיי החוף של ישראל, דוגמת הגאו טיוב באשקלון שהשמיד חוף שלם ולא שמעתי שהרשות המקומית מטפלת בנושא.
עצוב לראות שהנהגת עיריית הרצליה משתמשת במזחים כמלחמה פוליטית ולא מתוך ראייה אמיתית של עתיד העיר הפיזי,תיירותי וסביבתי, אופורטוניזם וניצול נדלני שקוף ולא מפתיע, בנקודה זו נציין כי יש ציבור אדיר של מתנגדים ומשתמשים מרחבי ישראל שלא יתנו לדבר להתקיים בקלות, אנחנו חיים בזמנים מודרניים ומחטפים כגון זה לא יעברו בקלות, ביום שלישי הקרוב, המון גדול יתאסף בשלישי הקרוב ברחוב בן גוריון 22 בהרצליה בשעה 17:00 על מנת להביע את מחאתו בנושא, אני איתם, מקווה שגם אתם.
ארתור רשקובן
גולש גלים תל אביבי ומנהל ארגון גולשי הגלים בישראל לשעבר